Brief Commentary on Maaser Sheni Chapter 5
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
אלף וכו'. אלף אות ראשונה, ומשמשת סימן לתרומה שהיא ראשית, ודלי"ת הוא קיצור מ"דמע", ורי"ש מ"ראשית" ותי"ו מ"תרומה".
פי שין וכו'. פ"י הוא קיצור מפרקון, פדיון, ושי"ן מ"שני".
תרומה וכו'. כלומר, בפירוש, ולא בקיצור.
אם היתה וכו'. כלומר, אפילו היתה חדשה שאין לתלות בדאשתקד.
בחרס וכו'. שהרי כאן אין טורח ליטול את החרס ואת הניר, ואם פינה את ההקדש היה מסיר את החרס.
היה ריקן וכו'. כלומר, ורוצה להשתמש בו, אסור להשתמש וכו'. עיין בבה"א.
לא אמ' כלום. ואין כאן הוכחה שהכלים שייכים ליוסף או לשמעון. עיין בבה"א.
שני חומרין. כלומר, מפריש ממנו תרו"מ ופודהו.
בדליסקיס. בתיבה.
אילו שני. צ"ל: אילו חולין, כגי כי"ע. יש לי וכו'. כלומר, ולא פירש את המקום.
חולין. צ"ל: מעשר שיני, כגי' כי"ע.
של זהב וכו'. כלומר, מטבעות של זהב. ולשון זו כוללת בין דינרי זהב, ובין מטבעות אחרים של זהב שאינם יוצאים כ"כ בריוח כמו דינרי זהב. אבל דינרי זהב אין משמעותו אלא דינרים דווקא.
שלשה דינרי וכו'. צ"ל: שמנה דינרי, כגי' ד והירושלמי.
ומצא שמנה וכו'. כלומר, זהב ממטבע אחר, ולא דינרים.
איש חלום. כלומר, שר החלומות.
אתם מתים וכו'. כלומר, מרעב.
חולין. שלא אמר כן אלא להפחידם שלא יבזבזו את המעות.
כמערים וכו'. שעושה כן שלא יחזיקוהו לעשיר, או שלא יטלו אותן בניו.
במתכוין וכו'. פירש"י שמוסר בלשון צואה.
שהטמין וכו'. כלומר, ואמר של פלוני הן, של מע"ש הן וכו', כמו ברישא.
המצוי להם וכו'. כלומר, להם, ולא למעיד.
שאין מצוי להם וכו'. כלומר, אבל מצוי למעיד.
בסיקרא. כלומר, בצבע אדום. ופירשו בירושלמי: זכר למזבח, שהיה חוט הסיקרא חוגרו.
עולה לירושלם וכו'. כלומר, פירות הרבעי של הכרמים מסביב לירושלים מהלך יום אחד חייבים הבעלים להביא את הפירות בעצמם, ולא את פדיונם, כדי לעטר בהם את שוקי ירושלים. ועיין בבה"א.
סמוך לחומה. כלומר אפילו אם הכרם סמוך לחומה.
ומחלק ממנו וכו'. חוזר לדברי הת"ק, כלומר, מעלהו לירושלים ומחלק וכו', ומן השיריים מעטר את השוק.
אין בזה וכו'. כלומר, אם מתירים אותו למכור את הרבעי, אין בו מחמת עיטור השוק, מפני שהוא נמכר בזול, ויעדיף לחלק אותו בין קרוביו, ולא יביאו לשוק כלל. עיין בבה"א.
מעשר שני. צ"ל: כמעשר שני, כגי' כי"ע. ומכיוון שהרבעי מתחלל, הרי ימכרהו בשוק כחולין. עיין בבה"א.
ושאר כל האילן וכו'. כלומר, אפילו לתקנה ראשונה, דינו כמע"ש לכל דבר, אינו עולה מן הסמוך לירושלים, ואינו נפדה ואינו נמכר בירושלים.
בשביעית. פירשו בירושלמי שב"ש סוברים שלא למדו נטע רבעי אלא ממע"ש, וכשם שאין מע"ש בשביעית כן אין נטע רבעי בשביעית לעניין חומש וביעור. עיין בבה"א.
אין גוממין וכו'. הקדמונים היו נוהגים לגום את כרמיהם בתוך ארבע שנים הראשונות, ואסרו ב"ש לעשות כן בשנה רביעית, שלא יתרגל לעשות כן בשנה רביעית דווקא, ויבטל מצות רבעי. עיין בבה"א.
בשביעית. ונמצא מצמצם באכילתו שהרי צריך לבערו כשחל זמן ביעור השביעית, מה שאין כן רבעי שאין לו ביעור כלל בשביעית (מחמת רבעי) לשיטת ב"ש. ועיין בבה"א.
בערב ראש שנה וכו'. כלומר, ואנו יודעים שנקלט בערב ר"ה, ומתחילים למנות לו מט"ו בשבט של שביעית, והפירות שחנטו עד ט"ו בשבט של שנה שלישית לשמיטה הם או ערלה, או נטע רבעי, ופטורים מן המעשרות. והפירות שחנטו אחר ט"ו בשבט בשנה זו חייבים במעשר עני, ולא במעשר שני, ונמצא שאילן זה אינו מתחייב במע"ש אלא בשנה רביעית של שמיטה, וזמן הביעור שלו הוא בפסח בשביעית. ועיין בבה"א.
זו חלה. שמפרישין אותה בבית. (הר"מ).
דבר אחר וכו'. כלומר, בערתי אין פירושו הפרשתי ונתתי לכהן, ללוי וכו', אלא בערתי אותו מן הבית כשהגיע זמן הבעור. עיין בבה"א.
פיהם פתוח וכו'. כלומר, יש להם פתחון פה לבקש שתתקיים תפלתם. ועיין בבה"א.
ותגזר אומר וכו'. וברישא (איוב כ"ב, כ"ז) כתיב: ונדריך תשלם.
ואומ' השקיפה וכו'. כלומר, המתוודה אומר, השקיפה וכו'.
ממעון קדשך וגו'. כלומר, מן השמים, וכמו שמפרש להלן.
הכל בכלל וכו'. כלומר, אפילו דברים שאינם חייבים במעשרות.
לפי מתנות. כלומר, הברכה היא לפי המתנה, וכל מה שהמתנה מרובה הברכה מרובה.
ארץ עצמה. כלומר, א"י וחלוקתה לשבטים.
שהמעשרות נותנין וכו'. כלומר, בזכות מעשרות גשם וטל יורד לעולם, והטל נותן טעם ושומן וכח ההזנה (דיגון) בפירות.