היוקנאות. הדיוקנאות, תמונות השלטונות, ומתחתיהן כתובות המספרות את גדולתם של בעלי התמונות.

על ידיו וכו'. כלומר, בשבילו, והיינו הקדם וצא לפני הזמן שתכנת בתחילה, או אחר וצא אחרי הזמן ההוא, כדי שתלך יחד אתו.

הקדים עליו וכו'. כלומר הקדם לפניו וכו', או אחר אחריו וכו', אעפ"י שמתחילה תכנת לצאת באותו זמן שהוא יוצא.

שנ' הפקד וכו'. הכוונה לסוף הפסוק: ושטן יעמוד וכו', כמפורש בכי"ע, כי"ל ועוד.

מפייסין על וכו'. כלומר, מפילים גורלות על מנותיהן, ואין כאן לא משום מקח וממכר ולא משום משחק בקוביא, שהרי אין מוליכין אתן את המנות, אלא אוכלין הכל במקום, ואם הותירו מחזירין לשידה, ונמצא שמתחילה לא זכו בכל המנה. ועיין בבה"א.

את ארחיו וכו'. כלומר, בעה"ב מותר לו להפיל גורלות על ארחיו, וכן האורחים מטילים גורלות זה עם זה, על סדר חלוקת המנות, אבל לא על המנות עצמן.

מן הכותל וכו'. מחשב ממה שרשם על הכותל את ההוצאות שכבר הוציא, אבל לא מה שיוציא להבא. ועיין להלן שו' 15.

ונותן וכו'. כלומר, אפילו במניין, כדרך שהוא מונה בביתו.

או חסר וכו'. כלומר, באומד גרידא.

המכתמין וכו'. כלומר, הכתובות שעל גבי הלוחות והטבלאות, עיין בבה"א.

בין שעברו. והוא צריך לדעת כמה נשאר לו.

מה בכך. כגון הכנסות המלך, והכנסות העשירים, שאינן נוגעות לו כלל.

כל המדינה. בסוף עיבורה, עיין בבה"א.

הנראה. כלומר, אומר בלשון תמיה, אדרבה נראה אם תוכל לקיים את הדבר. ועיין בבה"א.

אם היתה וכו'. כלומר, והוא נזדמן במקרה להיות בסוף התחום.

סכום ממכר. בכך וכך מדה, ובסך פלוני כל אמה ואמה. ועיין בבה"א.

למקומן יאכלו. כלומר, חזרו בשוגג למקומן ממש, יאכלו, שהרי לא הועילו מעשיו כלום.

למקום אחר. כלומר, לא למקומן ממש, אלא לתוך התחום, והועילו מעשיו, שרצה להוציאם ממקומם, עיין בבה"א. שחרש שוטה וכו'. דבבא זו היא מדברי הת"ק שמתיר בשוגג בכל פנים.

כלים וכו'. כלומר, שאין להם בעלים.

כאנשי העיר. כלומר, קונים שביתה בעיר, אבל לא "כרגלי" אנשי העיר, שאם עירבו אנשי העיר אסור להוציאם מחוץ לתחום, אם בעליהם אינם בעיר. ועיין בבה"א.

שלוף מלא וכו'. כלומר, שק מלא סחורה שאינה מיטלטלת בשבת, מפרקה מן הצד, משום צער בעלי חיים, עיין בבה"א.

בגוי שמכירו וכו'. כלומר, בכגון דא שנו ברישא שנותן לו את כיסו.

היא המראה וכו'. כלומר, ששנינו (במשנ' פכ"ד מ"ג): ואין ממרין את העגלים, אבל מלעיטין.

ופוקס את צוארו וכו'. נותן חכה לתוך צוארו, שלא יוכל לסגור פיו.

מהלקטין וכו'. מכניס את הזרעונים בידו לתוך פיהם (למקום שהם יכולים להחזיר) ומהלקט (כלומר, מפעיל אותן שילקטו את הזרעונים) אותם.

דורסיות. עיין לעיל פי"ב, שו' 12.

שמלקיטין. נותן לפניהם את הזרעונין, והן מלקטין מאליהן.

בטפיחין. עיין לעיל פי"ב, שו' 11.

ומקשאות. שדה קישואים.

שלא יספק וכו'. שלא יספוק כף על ירך, ולא יטפח ידיו זו לזו.

ברשות היחיד וכו'. כלומר, לא שטין על פני המים, ולא מספקין וכו'. עיין בבה"א.