Brief Commentary on Terumot Chapter 10
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
גלעני וכו'. כלומר, גרעיני וכו'.
מלפ'. כלומר, מלפפון, וכ"ה בכי"ע.
מעי וכו'. כלומר, גרעיני וכו'.
שהקיאות. כלומר, בני אדם שבוחלים במאכל רגיל, ורודפים אחרי דברים חמוצים ובוסר שמקהים את השנים.
הבכרות וכו'. הנכון הוא בכי"ע: בבכורות וסייפות אסור' (=אסורין). והברייתא מבארת את משנתנו (פי"א מ"ד) ששנתה: עוקצי תאנים וכו' אסורים לזרים. ועליה אמר ר' יעקב שאינם אסורים אלא בתאנים בכורות שעוקצן עדיין לא נתקשה, וכן בתאנים שבאות בסוף העונה אין עוקצן מספיק להתקשות. ועיין בבה"א.
ומעשר טבל. ליתא בכי"ע, ובא לכאן באשגרה ממקומות אחרים.
הניצולות וכו'. כנראה שניצולת הוא זרע דגן שהוא ריק באמצע, ואינו עושה קמח, ורקבונית הוא זרע רקוב. עיין בבה"א.
אחריה. כלומר, בשיורי התלתן.
מעגנת וכו'. כלומר, דוחקת ומסבכת שערה בשערה, ושפה אח"כ את התלתן שנדבק בה, שהרי התלתן כבר בטל על גבי גוף הכהנת, ונתחלל.
טחינין. כלומר, אין טוחנין את הקטניות, כדי לתת בהן דבש ותבלין, מפני שאסור לשנות את התרומה מברייתה.
בשמינית. כלומר, של לוג, והוא קורטוב. ומדברים כאן ביין ושמן, עיין בבה"א.
בטהורה וכו'. צ"ל: בטמאה אבל בטהורה וכו', כגי' כת"י פ"מ. ועיין בבה"א.
מאכילה וכו'. צ"ל: מאכילו, כלומר, מאכיל את הבכור כרשנין של תרומה מקניינו (כגון שירש מאבי אמו כהן, וכדומה).
שיזכה וכו'. כלומר שזכה לה כרשינין מתרומה שלא באה ליד כהן. עיין בבה"א.
ואינו חושש. שמא יבואו יונים מן ההפקר ויאכלו את התרומה. עיין בבה"א.
כליו. כלומר, לשון יחיד, כלי שלו.
שמן שריפה. "שמן של תרומה שניטמא, ולשריפה עומד" (שבת כ"ג ב').
לדות. כלומר, לחדות, והוא בור שהיו מחזיקים בו חביות של יין ושמן, או חטים ושעורים.
מותר. כלומר, לעשות צרכי עצמו, כדי שיתפנה מהרה לצרכי השותפות.
טובל לו וכו'. כלומר, בשביל הפנס של ישראל.
חולין כל שהן וכו'. כדי שלא תראה כאילו מדליקה את הקדשים כדי לשורפם בשבת. עיין בבה"א.
ומעגלו וכו'. מפני שהשמן כבר נתחלל על גבי הכהן.
של שייש וכו'. כלומר, אע"פ ששייש אינו בולע, מ"מ אי אפשר שלא ישאר על גבי השיש קצת תרומה, ונמצא שמאבדה בידים. ואין תרומה מתחללת אלא ע"ג הגוף.
משפשפו. כלומר, מנגבו. עיין בבה"א.
לא יסוך וכו'. כלומר, לא יצוק את השמן לתוך המנעל או לתוך הסנדל, כדי שתיסוך רגלו.
סך כהן וכו'. כלומר, מכיוון שסך את גופו תחילה, הרי כבר נתחלל השמן ע"ג גופו, וכבר מותר אח"כ להבליעו לתוך הקטבוליא (עור שמציעים אותו תחת הגוף).
אסור. כלומר, אעפ"י שנתן עליהם מים ומצא כמדה שנתן.
חרסן וכו'. כלומר, עביט חרס של מי רגלים.
לתוכו מים וכו'. כלומר, אלא מי רגלים של טהור.
אין מערבין וכו'. מפני שמבטל את היפה על גבי הרע.
באיפילים. כלומר, בפולין.
התחילו לערב וכו'. כלומר, נהגו לעשות כן אף בחולין (מחמת עניותן), ומכיוון שכן הנוהג הרגיל אף בחולין, התירו לעשות כן בתרומה.
אבל לא וכו'. ואסור לערב אפילו את הרע ביפה, מפני שנראה כאילו משנהו מברייתו.
לבית הדמע. כלומר, שהיו נוהגים להשליך בחפזה דברי ערך למקום התרומה מחמת פחד האנסים, שהיתה עליהם אימת קדשים. עיין בבה"א.
מן הגרן וכו'. מפני שאין בעה"ב חייב לטפל בתרומה אלא אם הביאה כבר לביתו, אבל בגורן הכהנים הם שמחזרים עליה. עיין בבה"א.
מפני חלול השם. כלומר, חילול התרומה שנקרא שם שמים עליה (תרומה לה'). עיין בבה"א.