תהיה לאשה וכו'. בכי"ע מסיים: נתנו עניין לו, כלומר, שהרי במקרא שם (דברים ספכ"ב) מדבר באנוסה: ולו תהיה לאשה וכו', לא יקח איש את אשת אביו ולא יגלה כנף אביו.

ולא מייבמין. ואעפ"י שמדינא האחים הם כזרים, מ"מ אסרו לייבם, כדי שלא יאמרו ראינו מצות ייבום בגרים.

הורתה וכו'. כלומר, הריונה של הגיורת ולידתה.

או חולצין או מיבמין. צ"ל: לא חולצין ולא מיבמין, כמו שמעתיק בתוספות רי"ד בשם התוספתא.

כישראל וכו'. כלומר, כבת ישראל מלידה שילדה מישראל.

שנתערבו ולדותיהן וכו'. כלומר, והגדילו ונשאו נשים, ומתו בלא בנים, עיין בשנו"ס.

מקצתן אחין וכו'. כלומר, בשיש לו בתוך התערובות לאחד מן הודאין אח אחד מן האב, ואח אחד מן האם גרידא, הרי אין הוא יכול לייבם כלל, שמא יפגע באשת אחיו מאמו.

שאין אחין מיבמין. כלומר, אחרי שחלצו שלשת האחים האחרים לאחת מהם מייבם הרביעי, וכן נוהגים בשנייה וכו'. עיין בבה"א.

במחוה. כלומר, במחבא, עיין בשנו"ס ובבה"א.

ולהן שתי נקבות. צ"ל: שני זכרים, ועיין בבה"א.

לשני אחין. צ"ל: לשני אחיו, כלומר של זה שבתו נתערבה בנקיבה אחרת.

אבל לא מאם. חסר בבבלי, והוא באשגרה מלעיל, שו' 17, אבל בנידון שלפנינו הרי בת אחיו מאביו ומאמו מותרת לדודה.

ואין ידוע. כלומר של מי הוא.

בחזקת הראשון וכו'. כלומר, אם ילדה ז' חדשים לאחר מיתת בעלה והוכר עוברה חודש לאחר הנישואין הרי הוא בחזקת הראשון, ואם ילדה תשעה חדשים לאחר מיתת בעלה ונבדקה ולא הוכר עוברה לאחר ארבעה חדשים, הרי הוא בן שבעה לשני.

הן חולצין וכו'. שהרי הוא להם והם לו ודאי אחין מן האם וספק אחין מן האב.

חולץ ומיבם. שאם הוא אחיו מן האב מקיים מצות ייבום או חליצה, ואם אינו אחיו הרי היא זרה לו, ומספק אינה ניתרת לשוק בלי חליצה.

אילו חולצין ואילו וכו'. כלומר, ספק אחיו מן הראשון חולצין (ואינם יכולים לייבם, שמא אינם אחיו, והיא זקוקה לייבום לאחיו מן השני), וספק אחיו מן השני מייבמין, שאם הם אחיו עשו כדין, ואם אינם אחיו הרי כבר הותרה לשוק ע"י הראשונים. והוא הדין להפך שספק אחיו מן השני חולצים תחילה, והיא מותרת להתייבם לבני הראשון.

ולדות כשרין וכו'. והאחים חולצין, או מייבמין, ואין חוששין שיש כאן אחים מן האם ולא מן האב, והן בחזקת האב, שלא חששו אלא בספק בן תשעה לראשון בן שבעה לאחרון.

שניהם וכו'. כלומר, אם שני הבעלים שהוא ספק בנם היו ממשמר אחד ומבית אב אחד נוטל (כצ"ל) הספק חלק אחד, שהרי הוא וודאי שייך לבית אב זה, אבל אם היו הבעלים משני בתי אבות אינו נוטל חלק כלל, משום שכל אחד דוחה אותו לבית אב השני.

שנפרס. צ"ל: שנפרם (עיין בשנו"ס), כלומר, שנקרע, עיין סוטה פ"א מ"ה ובמפרשים שם.

ובמוק. עיין בבה"א.

באנפליא של עור. בנעלי לבד המחופות עור.

שנפרס. צ"ל: שנפרם, עיין מ"ש לעיל, שו' 42.

לחזור יחזור. צ"ל: לחזור לא יחזור, עיין בשנו"ס ובבה"א. ופירושו שאף שהחליצה פסולה מ"מ כבר נאסרה עליו ואינו יכול לחזור ולייבם.

אם רצה לחזור בו יחזור. עיין בשנו"ס ובבה"א.

חליצה מוטעית וכו'. כלומר שהבטיחו לו הבטחות שוא בעד מעשה החליצה. ועיין בבה"א.

בראשונה וכו'. כלומר, לפני תקופת השמד, עיין בבה"א.