כתוב (א) בפ' אמור אל הכהני' ובארצכם לא תעשו כו', גם כאן צ"ט דמדוע לא התחיל רבינו ז"ל בלשון שלא והשאר מוני מצות ז"ל באמת נקטו בלשון שנקטו את השאר מל"ת הסה"מ מל"ת שס"א הסמ"ק סי' קס"ו החינוך ואה"מ מצ' רצ"א העי"מ ומצה"ש מצ' רצ"ב הדה"מ שער ב' פרק י"ב, ובדרך אפשר נ"ל כיון דמפשטות הקרא ובארצכם לא תעשו נראה דדוקא בארץ מוזהרין על לאו זה אלא הספרא פ' אמור למד מדרשה דגם בחוץ לארץ מוזהרינן וכמ"ש רבינו וכן קבלנו מפי השמועה וא"כ משונה המל"ת זו מהשאר מל"ת כיון דברוב מל"ת ידעינן את פשטם מפשטות הקרא וכדי לרמז על שינוי זה לא התחילה במלת שלא כדרכו כשיש איזה שינוי כמ"ש במל"ת ע"ז, והפרטי דינים שכ' רבינו רובן נובעים מהרמב"ם הל' א"ב פט"ז ומהיראים סי' שפ"א ואין שום חילוק ביניהם אלא בזה דרבינו פסק כר' חדקא דב"נ מוזהר על הסירוס והם לא פסקו כן עי' ב"י אה"ע ס"ס ה' שהביא את השיטות בזה, ועמ"ש רבינו והמסרס את הנקבה כו' פטור דנראה דפטור אבל אסור עי' ב"ח וב"ש שם ס"ק י"ד ובמעיי"ח דף צ"ח ע"ב אות ה' מ"ש בזה ולענין דגים שהביא הפת"ש בשם הרדב"ז דשייך איסור סירוס עי' מהר"ם שיק מצ' רצ"ב: