Brit Moshe, Negative Commandments
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
הזהיר (א) הכתוב כו', רש"י ז"ל פ' אמור פכ"א פ"ז כתב וז"ל זונה שנבעלה בעילת ישראל האסור לה כגון חייבי כריתות או נתין או ממזר והרמב"ן ז"ל שם טען על רש"י וכתב שאין זונה אלא מחייבי כריתות וכותי ועבד והמזרחי והג"א ז"ל האריכו ליישב את רש"י עי"ש ורבינו ז"ל הביא את כל הדעות שנאמרו בזונה ודבריו נובעים מהיראים ז"ל סי' ר"ח אבל בעיקר המניין ליכא פלוגתא וכן מנאו ז"ל הסה"מ מל"ת קנ"ח הסמ"ק סי' ק"צ הזוה"ר מל"ת רנ"ט אות ק"ד החינוך ואה"מ מצ' רס"ו העי"מ המצה"ש ומהר"ש מצ' רס"ז הדה"מ שער ב' פק"ע והפרטי דינים שכ' רבינו תמצא גם בהרמב"ם הל' א"ב פי"ז ולהלכה עי' טוש"ע אה"ע סי' ו':
כתוב (ב) בה"ג בהל' מיאון כו', הסוגי' לזה בכתובות י"ג ע"א וגם מהנמוקי יוסף ז"ל שם נ"ל דסובר כהבה"ג ז"ל מדכ' וז"ל אבל שבויה כולן פסולין אצלה כו' הלכך אם נשאה כהן אסרינן לה אבל אם נתייחדה בישראל אין חוששין לה ואפי' בפסולין כיון דאמרה טהורה אני נאמנת עכ"ל וכיון דל"כ אלא אם נתייחדה בפסולי ישראל אין חוששין לה ונאמנת עכ"מ דסובר כהבה"ג דאם נתייחדה עם עכו"ם פסולה לכהונה ואינה נאמנת לומר לא נבעלתי וכ"ס היראים ז"ל סי' רי"א מובא גם במהרי"ק ז"ל שורש קנ"ח וכפי שהעתיק המרי"ק בשם היראים נראה שיש חסרון בתחילת דברי היראים דפוס זאלקווא בסי' זה עי"ש אבל זה מוכח בפי' דסובר כהבה"ג וכ"ס רבינו ז"ל מדהביאו בלא שום חולק וכיון דרבינו והבה"ג והיראים והנמ"י קיימו בזה בחדא שיטתא ק"ל על המחבר והרמ"א אה"ע דמדוע לא פסקו כהב"ג דבסי' ז' הי' להם להביאו.
אבל ראיתי בהמרי"ק שם שהביא בשם ספר התרומה והתו' והרא"ש והמרדכי וגם עוד פוסקים שמתירין אשת כהן שנתייחדה עם עכו"ם זמן מועט והאריך לברר דלא פליגי עם הבה"ג וכתב וז"ל נ"ל דלא פליגי ולהעמיד ההיא דבה"ג דוקא לאסרה להנשא לכהונה אבל אם כבר נשאה אינה נאסרת על בעלה כו' ועוד יש לחלק ולומר דהתם מדבר בנסתרה אדעתא דזנות כדמשמע לישנא דראוה מדברת כלומר מתחילה היו מדברים יחד מענייני תפלות ושוב ראוה נסתרת עמו דמוכחא מלתא שנתרצה לו ומשום כך נסתרה עמו מתוך דבריהם, וכ"נ מתוך הסוגיא דהתם בפ"ק דכתובו' דפריך בשלמ' לזעירי דאומר נסתרה היינו דקתני מדברת אלא לרב אסי מאי מדברת ומשני לישנא מעליא נקט ועתה יש לתמוה דאדרבא לזעירי קשה אמאי לא קתני נסתרה בהדיא דליכא למיטעי ואמאי נקט מדברת וכ"ש דלפי האמת דמשני לרב אסי דלישנא מעליא נקט דקשה טפי דבשלמא לרב אסי א"ש דלא קתני נבעלה משום לישנא מעליא אלא לזעירי אמאי לא קתני נסתרה בהדיא אלא ודאי משו"ה קתני מדברת דדוקא במדברת דאיכא רגלים לדבר הוא דפליג ר' יהושע אבל בנסתרה לחודיה מודה לר"ג כו' עכ"ל והחילוק בין התירוצים של המרי"ק כתב הב"ש סי' ז' ס"ק ל"ד דאם נתייחדה פנוי' ולא דברה דברי זנות לתירוץ א' אסורה אבל לתירוץ ב' מותרת ואשת איש שנתייחדה בתר שדברה דברי זנות לתירוץ א' אינה נאסרת על בעלה אבל לתירוץ ב' אסורה אבל הח"מ שם ס"ק כ"ב סובר בדעת המרי"ק דאפי' לתירוץ הב' לא דיבר הבה"ג מא"א אלא מפנויה אבל א"א לעולם מותרת כיון דאין אוסרין על יחוד אבל הב"ש סובר דלתירוץ הב' דיבר הבה"ג אפי' מא"א נמצא להב"ש דלתירוץ הב' אשת כהן שדברה דברי זנות ואח"כ נסתרה אסורה לבעלה:
ול"נ בס"ד עוד נפ"מ דלתירוץ א' צ"ל דמ"ש המרי"ק דלא פליגי אין כוונתו דכל הני פוסקים שהביא מתחלה לא פליגי עם הבה"ג כיון דבתירוץ א' מתרץ המרי"ק דהבה"ג איירי בפנוי' והני פוסקים שהביא מתחלה איירי בא"א א"כ עכצ"ל דהר' ישעיה מטראנ"י שהביא המרי"ק פליג עם הבה"ג כיון דהר' ישעי' כתב בפי' דאיירי בפנוי' דז"ל פנוי' שנתייחדה כו' אעכצ"ל דכוונתו דרוב הפוסקים שהביא לא פליגי עם הבה"ג אבל לתירוץ הב' של המרי"ק בין להח"מ ובין להב"ש הנ"ל באמת י"ל דגם הר' ישעי' לא פליג עם הבה"ג כיון דגם אליבא דר' ישעיה י"ל דאיירי כשלא ראוה שדברה מתחילה דברי תפלות אלא שראוה שנסתרה כמובן, ובזה נ"ל לתרץ מדק"ל לכאורה על הריא"ז אצל הרי"ף בכתובות שם שהביא מתחלה את הבה"ג ואח"כ את הר' ישעיה בשם קונטרס הראיות שחולק עליו ולכאורה מדוע לא הביא גם עוד מהשאר פוסקים ראשונים שהביא המרי"ק שחולקים על הבה"ג אבל בהנ"ל י"ל דהריא"ז סובר כתירוץ הא' של המרי"ק וא"כ באמת כל הני פוסקים שהביא המרי"ק חוץ מר' ישעיה סברו כהבה"ג וע"כ לא הביא לחולק על הבה"ג אלא את הר' ישעיה כמובן:
ועל הראי' שהביא המרי"ק לתירוץ הב' שלו לכאורה ק"ל מהר"ן ז"ל בסוגייתינו שכ' וז"ל ראוה מדברת כו' שראוה שנסתרה עם אחר ונקט מדברת לישנא מעליא כאורחיה דקרא דכתיב אכלה ומחתה פיה דנקט תשמיש בלשון אכילה עכ"ל ולכאורה ק"ל על הר"ן כיון דכ' על מדברת שראוה שנסתרה עכצ"ל דפסק כזעירי א"כ היכי כתב ונקט מדברת לישנא מעליא הלא הגמ' שם ל"ק א"ז אלא אליבא דרב אסי דסובר מאי מדברת נבעלה וכדי שלא יהא קשה עליו אמאי ל"ק התנא נבעלה מתרץ הגמ' משום לישנא מעליא אבל אליבא דזעירי באמת ל"צ למימר כן וא"כ מדוע כתב הר"ן א"ז אליבא דזעירי אעכצ"ל דלהר"ן הי' קשה קושיית המרי"ק אמאי לא נקט התנא לזעירי נסתרה ועכ"כ הר"ן דגם לזעירי משום לישנא מעליא נקט התנא מדברת וכיון שכן ממילא נסתרה הראי' של המרי"ק כיון די"ל דלעולם אפי' כשלא דיברה מתחלה דברי תפלות ג"כ פליג ר' יהושע והא דנקט התנא מדברת משום לישנא מעליא, וי"ל דהמרי"ק באמת ל"ס בזה כהר"ן משום דהוה ק"ל על הר"ן מגמ' יבמות י"א ע"ב דקאמר ומה נסתרה נבעלה ואמאי קרי ליה נסתרה לישנא מעליא נקט אלמא דהגמ' סובר דנסתרה לישנא מעליא היא אלא על הר"ן י"ל דסובר דלגבי נבעלה הוי נסתרה לישנא מעליא ולגבי נסתרה הוי מדברת לישנא מעליא אבל להמרי"ק לא ניחא ליה חילוק זה וע"כ מתרץ שפיר כמובן:
או י"ל דהמרי"ק והר"ן בזה פליגי דלכאורה ק"ל על הר"ן כיון שסובר דגם לזעירי צ"ל לישנא מעליא נקט א"כ קשה מנ"ל לזעירי דמדברת נסתרה דילמא באמת מדברת נבעלה ונקט מדברת משום לישנא מעליא כיון דסוף סוף צ"ל דלישנא מעליא נקט אעכצ"ל בכוונת הר"ן כמו שכתבנו בחידושינו על הסוגי' זו דהר"ן אזיל לשיטתו דסובר בריש פסחים כהראב"ד ז"ל דמשום לישנא מעליא לא נקט התנא לישנא שע"י יוכל לבא לידי טעות בדין ומשו"ה סובר הראב"ד שם שהבדיקה צריך להיות בעוד אור היום מובא במג"א סי' תל"א עי"ש וגם כאן סובר הר"ן בדעת זעירי דמשום לישנא מעליא לא הי' נקט התנא לישנא שיכול לבא לידי טעות בדין ועכ"ס זעירי דעכצ"ל דמה מדברת נסתרה דאי הוה סובר התנא דמה מדברת נבעלה לא הי' נקט מדברת משום לישנא מעליא כיון שיכלי' לבא לידי טעות בדין דאי אמרי' דמה מדברת נבעלה אז עכצ"ל דר' יהושע ג"כ מודה בנסתרה דנאמנת כמ"ש התוס' שם ד"ה ורב אסי וא"כ הדין דבנסתרה אפי' לפי הלכה של הגמ' דלכתחלה צריך רוב כשרים כמ"ש הגמ' שם י"א ע"א הא לכתחלה והא דיעבד אעפ"כ בנסתרה אפי' ברוב פסולים מותרת אפי' לכתחילה כיון דגם ר' יהושע מודה בנסתרה דנאמנת במגו כהנ"ל בשם התוס' וא"כ איכא למיחש דילמא יטעו דמה מדברת נסתרה ואסרינן בנסתרה לכתחילה ברוב פסולים כיון דכשאמרי' דמה מדברת נסתרה ליכא סיוע מר' יהושע להתיר כיון דאז באמת ר' יהושע פליג עי' בסוגי' היטב ותבין וכיון דאיכא למיחש לטעות בדין אי הוה סובר התנא מה מדברת נבעלה אז באמת לא הי' נקט מדברת משום לישנא מעליא אעכצ"ל דסובר מה מדברת נסתרה אבל עכשיו דסובר התנא דמה מדברת נסתרה באמת שפיר י"ל דנקט מדברת משום לישנא מעליא כיון דליכא למיחש לשום טעות דלמה ניחש דילמא יטעו דמה מדברת נבעלה והתיר לכתחילה בנסתרה אפי' ברוב פסולים מה בכך הלא בדיעבד באמת מותר וא"כ אפי' כשהתיר בטעות לכתחילה ג"כ ליכא שום חשש איסור וע"כ שפיר י"ל דנקט מדברת משום לישנא מעליא ודו"ק כך נ"ל בס"ד דצ"ל בכוונת הר"ן, וא"כ י"ל דהמרי"ק ל"ס כהראב"ד דפסחים הנ"ל אל"ס דהבדיקה צ"ל בלילה ממש כמו שפסק החק יעקב שם ואפ"ה נקט התנא אור משום לישנא מעליא וא"כ מוכח משם דאפי' היכא דאיכא למיטעי אמרי' לישנא מעליא נקט עכ"ס המרי"ק דלזעירי ל"ל דלישנא מעליא נקט כמ"ש הר"ן כיון דאז נשארה קושייתנו הנ"ל דמנ"ל דמדברת נסתרה וא"כ נשאר' הקושיא על זעירי דאמאי ל"ק התנא נסתרה אעכצ"ל כמ"ש המרי"ק וע"כ הביא שפיר ראי' לתירוצו הב' ודו"ק. וגם נ"ל בס"ד להביא ראי' לתירוצו הב' מתו' דסוגייתינו דף י"ד ע"ב ד"ה כמאן שכ' וז"ל ואיירי נמי כשראוה מדברת דאי לא ראוה מדברת מאי פריך אי כר' יהושע אפי' ברוב כשרים נמי פסול כו' עכ"ל עי' מהרש"א וח"ש ולכאורה ק"ל אמאי קאמר התוס' כשראוה מדברת אמאי ל"ק כשראוה שנסתרה אעכ"מ דהתוס' סובר כהמרי"ק דלר' יהושע משום נסתרה גרידא לא פסולה אלא דוקא במדברת דאיכא רגלים לדבר כמ"ש המרי"ק וזה לפענ"ד ראי' שאין עלי' תשובה:
וכיון שזכינו לדברי המרי"ק שמפ' את הבה"ג שאינו חולק עם הפוסקים הנ"ל וגם הרדב"ז ז"ל ח"ג סי' תפ"א הסכים להתירוצים של המרי"ק א"כ בודאי קשה על המחבר קושייתינו הנ"ל מחודש ב' דמדוע לא פסק כהבה"ג וכחד מהתירוצים של המרי"ק וגם על הרמ"א שפסק בסי' ז' סעיף י"א וז"ל מיהו אם נתייחדה לשם זנות יש להחמיר ג"כ קשה דכשתעי' היטב בדבריו תראה בפי' דקאי על אשת כהן ולא על פנוי' וא"כ עכצ"ל הפשט בהרמ"א כחד מתרי אנפין או שהי' מסופק בהשני תירוצים של המרי"ק אי הלכה כהתירוץ הא' דבא"א אפי' אם ראוה שנתייחדה לשם זנות אינה אסורה כיון שכבר נישאת או הלכה כהתירוץ הב' דגם בא"א כשראוה שנתייחדה לשם זנות אסורה ועכ"כ דיש להחמיר או י"ל דלעולם סובר הרמ"א דהלכה כהתירוץ הב' כיון שגם מהתוס' מוכח כן כהנ"ל וגם הרבינו ישעיה סובר כהבה"ג לפום תירוץ זה כהנ"ל מחודש ב' אלא הרמ"א הי' מסופק אי הפשט בהמרי"ק כהח"מ הנ"ל מחודש ב' דגם בתירוץ הב' לא דיבר אלא מפנוי' אבל א"א בכל גוונא מותרת או הפשט בהמרי"ק כהב"ש הנ"ל דהתירוץ הב' קאי גם על א"א וכיון דהי' מסופק בזה עכ"כ יש להחמיר, נמצא לפי"ז דבפנוי' שראוה שנתייחדה עם עכו"ם לשם זנות מצד הדין אסורה לכהן דממנ"פ אסורה אי הלכה כהתירוץ הא' אפי' כשלא ראוה אלא שנסתרה ג"כ אסורה ואי הלכה כהתירוץ הב' ג"כ אסורה כיון שראוה שנתייחדה לשם זנות וא"כ ק"ל אמאי לא הביא הרמ"א א"ז דבפנוי' שראוה שנתייחדה לשם זנות אסורה לכהן מצד הדין וגם על הלבוש קשה קושי' זו:
ונ"ל בס"ד לתרץ בהקדים להבין את טעמו של הבה"ג דמדוע כשנסתרה עם עכו"ם פסולה לכהונה וצ"ל כמ"ש המרי"ק כיון דגם ר"ג מודה דאינה נאמנת לומר לא נבעלתי היכא שנסתרה עם עכו"ם כדמפ' הגמ' את הברייתא שם דבשבויה גם ר"ג מודה משום דרוב עכו"ם פרוצים בעריות, אבל עדיין צריך תבלין היכי יליף הבה"ג נסתרה עם עכו"ם משבויה בשלמא בשבויה דשהתה עמם זמן מרובה ע"כ סובר ר"ג דמשום רוב עכו"ם פרוצים בעריות אסורה אבל בנסתרה זמן מיעוט אפשר דסובר ר"ג דנאמנת לומר לא נבעלתי כמו שבאמת מחלקים הני פוסקים שהביא המרי"ק בין נסתרה זמן מיעוט לנסתרה זמן מרובה עי"ש כמ"כ נמי יש לחלק לר"ג בשלמא לר' יהושע דסובר אין אפוטרופוס לעריות שפיר י"ל דאפי' לזמן מיעוט אסורה אבל לר"ג דלית ליה אין אפוטרופוס לעריות באמת יש לחלק בין נסתרה לשבויה בשלמא לתירוץ הב' של המרי"ק י"ל דיליף הבה"ג נסתרה מתוך תפלות משבויה במכ"ש דכיון דמודה ר"ג בשבוי"ה אע"ג דאיכא למימר סמוך מיעוטא לחזקת כשרות ואיתרע ליה רובא דרוב עכו"ם פרוצים בעריות ולא הוי אלא פלגא כמ"ש התוס' בסוגייתינו ד"ה מסייע ואפ"ה סובר ר"ג דאסורה כמ"ש התוס' שם מכ"ש בנסתרה מתוך תפלות דאיתרע החזקת כשרות שלה וא"כ הוי רוב עכו"ם פרוצים בעריות רוב מעליא בודאי דמודה ר"ג דאסורה אבל לתירוץ הא' של המרי"ק דגם בנסתרה אית לה חזקת כשרות באמת קשה כהנ"ל ועוד אפי' אם נסתרה מתוך תפלות ג"כ אית לה חזקת כשרות שלא נבעלה כיון דמומר לדבר קל לא הוי מומר לדבר חמור וא"כ גם לתירוץ הב' עדיין קשה כהנ"ל, אעכצ"ל דהבה"ג סובר דבעכו"ם גם ר"ג מודה דאין אפוטרופוס לעריות דע"כ ל"ס ר"ג דאין אפוטרופוס לעריות אלא כשלא נסתרה עם עכו"ם אבל כשנסתרה עם עכו"ם באמת גם ר"ג מודה דאין אפוטרופוס לעריות [ובזה נ"ל בס"ד ליישב קושיית הפנ"י דמסוגייתינו נראה דר"ג ל"ס דאין אפוטרופוס לעריות ופסקינן כר"ג וא"כ היכי קאמר סתמא דתלמודא חולין דף י"א דאין אפוטרופוס לעריות די"ל דהגמ' חולין קאמר דדילמא מעכו"ם נבעלה ובעכו"ם באמת גם ר"ג מודה ודו"ק] וא"כ ממילא אין חילוק גם לר"ג בין שבויה לנסתרה כמובן. וכיון שהוכחנו בס"ד דצ"ל להבה"ג דגם ר"ג מודה בעכו"ם דאין אפוטרופוס לעריות וע"כ אוסר גם ר"ג בנסתרה עם עכו"ם א"כ ק"ל על הבה"ג לפום שיטת הר"י בתוס' ד"ה השבתנו דלרב אסי דמה מדברת נבעלה גם לר' יהושע בנסתרה נאמנת אם אומרת לא נבעלתי וכמו שהוכחנו בס"ד בחידושינו על סוגי' זו דעכצ"ל בהר"י כן דז"ל התו' השבתנו פי' כו' ומיהו פי' זה לא יתכן למאי דפרישית לעיל דלר' יהושע נאמנת לומר לא נבעלתי ופר"י בדוחק כו' עכ"ל ולכאורה ק"ל הלא גם לפי' ר"י דלר' יהושע אינה נאמנת לומר לכשר נבעלתי במגו דאי בעי אמרה לא נבעלתי משום דהוי מגו זוטרתא כמ"ש הפנ"י והפלאה ז"ל שם א"כ גם על תירוץ זה עדיין קשה מהא דלעיל כיון דלעיל בד"ה רב אסי כתב התוס' דלרב אסי לר' יהושע נאמנת לומר לכשר נבעלתי במגו דאי בעי אמרה לא נבעלתי וא"כ מה מוסיף הר"י על הפי' שכ' התוס' מתחילה וכתבנו בחידושינו בכוונת התוס' כך דלכאורה מה הכריח את התוס' דלעיל ד"ה רב אסי לומר דלרב אסי סובר ר' יהושע דנאמנת לומר לכשר נבעלתי במגו וצ"ל כיון דקשה על רב אסי דמדוע ל"ס כזעירי דמה מדברת נסתרה ע"כ הוכיח התוס' מזה דרב אסי סובר דלר' יהושע באמת נאמנת לומר לכשר נבעלתי במגו וע"כ ל"ס כזעירי וע"כ קאמר התו' בד"ה השבתנו שפיר על הפי' הא' שהביא דלר' יהושע אינה נאמנת במגו פירוש זה לא יתכן למאי דפרישית לעיל כו' דכוונתו כיון דלפירושו דלעיל דלר' יהושע נאמנת במגו איכא הכרח אמיתי דצ"ל כן דאל"כ קשה אמאי ל"ק רב אסי כזעירי כמו שכתבנו וכיון דאיכא לפי' זה הכרח אמיתי ממילא עכצ"ל דהפי' הא' של התוס' ד"ה השבתנו אינו אמיתי ועכ"כ התוס' שפיר פי' זה לא יתכן כו' אבל לפירושו של הר"י דכשאומרת לא נבעלתי באמת גם לר' יהושע נאמנת אלא כשאומרת נבעלתי סובר דאינה נאמנת במגו דאי בעי אמרה לא נבעלתי כיון דלא הוי מגו טובה כמ"ש הר"י א"כ לפירוש זה באמת ליכא הכרח לומר דלר' אסי סובר ר' יהושע דנאמנת לומר לכשר נבעלתי במגו דאי בעי אמרה לא נבעלתי כיון דלפירוש זה י"ל דלעולם גם לרב אסי סובר ר' יהושע דבנבעלתי אינה נאמנת במגו משום דלא הוי מגו נוובה ומה דל"ק ר' אסי כזעירי ע"ז י"ל כיון דכשאמרה לא נבעלתי באמת סובר רב אסי דנאמנת לר' יהושע ע"כ ל"ק כזעירי דמה מדברת נסתרה כיון דממה דקאמר ר' יהושע לא מפיה אנו חיין כו' עד שתביא ראי' לדבריה נראה דסובר דליכא אופן שתהא נאמנת עד שתביא ראיה לדבריה ואי נאמר דמה מדברת נסתרה הי' קשה הלא בנסתרה איכא גם אופן אחר שתהא נאמנת דהיינו כשאומרת לא נבעלתי וע"כ לא רצה רב אסי לומר כזעירי אבל כשאומרת לכשר נבעלתי באמת גם רב אסי מודה דאינה נאמנת במגו לר' יהושע וא"כ ליכא לפירושו של הר"י שום קושיא מהא דלעיל אלא התוס' קאמר דפירושו דוחק משום דסובר דהעניין בפ"ע דוחק כיון דכשאומרת לא נבעלתי נאמנת א"כ אמאי לא תהא נאמנת לומר לכשר נבעלתי במגו דאי בעי אמרה לא נבעלתי וזה שיראה לומר לא נבעלתי שכ' הר"י הי' דוחק להתו' ודו"ק כן כתבנו בחידושינו לפרש את התוס':
וכיון שהוכחנו בס"ד דלפי' ר"י עכצ"ל דלרב אסי בנסתרה גם ר' יהושע מודה דאם אומרת לא נבעלתי נאמנת ממילא גם זה מוכח דאפי' כשנסתרה עם עכו"ם ג"כ נאמנת לומר לא נבעלתי דל"ל דדוקא כשנסתרה עם ישראל נאמנת אבל לא כשנסתרה עם עכו"ם משום דרוב עכו"ם פרוצים בעריות כיון דלר' יהושע הא דאין אפוטרופוס לעריות הוי כמו רוב עכו"ם פרוצים בעריות דבברייתא שם על הא דאמרו ר"ג ור"א לר' יהושע דשאני שבויה משום דרוב עכו"ם פרוצים בעריות השיב ר' יהושע הא נמי כיון דאיסתתר אין אפוטרופוס לעריות אלמא דלר' יהושע הא דאין אפוטרופוס לעריות הוי כמו רוב עכו"ם פרוצים בעריות וכיון דנאמנת לר' יהושע לומר לא נבעלתי בנסתרה עם ישראל אע"ג דאין אפוטרופוס לעריות ממילא גם בנסתרה עם עכו"ם ג"כ נאמנת אע"ג דרוב עכו"ם פרוצים בעריות [וזה ל"ק דלפירוש הר"י היכי קאמר ר' יהושע בהברייתא דאינה נאמנת כיון דלפי' הר"י באמת איירי הברייתא לרב אסי כשראינו שנבעלה דמחמת זה הקשה הגמ' על רב אסי מהברייתא דקתני תרתי עי"ש ותבין] וכיון דלרב אסי לפי' הר"י סובר ר' יהושע דנאמנת לומר לא נבעלתי אפי' כשנסתרה עם עכו"ם א"כ קשה על ר' יהושע אמאי אינה נאמנת לומר בשבויה לא נבעלתי דאת זה עכצ"ל דגם לרב אסי לכ"ע אינה נאמנת בשבויה דהא ברייתא מפורשת היא דאינה נאמנת וכיון דבשבויה ג"כ הטעם הוא משום דרוב עכו"ם פרוצים בעריות א"כ מ"ש שבויה מנסתרה עם עכו"ם אע"כ מוכח דצריך לחלק לר' יהושע בין שהא עמה זמן מיעוט לשהא עמה זמן מרובה וכיון דבשבויה שהא עמה זמן מרובה ע"כ אסורה אבל בנסתרה דלא שהא אלא זמן מיעוט ע"כ מותרת, וכיון שהוכחנו בס"ד דלפי' הר"י סובר ר' יהושע לרב אסי דנאמנת לומר לא נבעלתי אפי' אם נסתרה עם עכו"ם א"כ לר' גמליאל בודאי ג"כ הדין כן היא וא"כ קשה על הבה"ג מהר"י כיון דגם להבה"ג עכצ"ל דסובר כפי' הר"י דהא הפי' ראשון של התוס' התוס' עצמו איתותב שם וא"כ לא נשאר לומר אלא כפירושו של הר"י וא"כ קשה על הבה"ג כיון דלפירושו של הר"י מוכח דלרב אסי בין לר"ג ובין לר' יהושע אפי' אם נסתרה עם עכו"ם נאמנת לומר לא נבעלתי. וכדי ליישב א"ז עכצ"ל דהר"י לא קאמר את פירושו אלא אליבא דרב אסי דסובר דמה מדברת נבעלה וקשה עליו אמאי לא קאמר נסתרה וצ"ל דסובר דבנסתרה אפי' לר' יהושע נאמנת וא"כ קשה מהברייתא אעכצ"ל כתירוצו של הר"י דהברייתא איירי כשראינו שנבעלה אבל בנסתרה באמת לכ"ע נאמנת לומר לא נבעלתי וא"כ ממילא מוכח דאפי' כשנסתרה עם עכו"ם ג"כ לכ"ע נאמנת לומר לא נבעלתי כהנ"ל אבל לזעירי דסובר דמה מדברת נסתרה באמת לדידי' אפי' לר"ג אם נסתרה עם עכו"ם פסולה לכהונה כיון דרוב עכו"ם פרוצים בעריות או מהטעם שכתבנו בריש מחודש זה דבעכו"ם גם ר"ג סובר דאין אפוטרופוס לעריות' וכיון דהבה"ג פסק כזעירי כמ"ש בפירוש ע"כ פסק שפיר דאם נסתרה עם עכו"ם פסולה לכהונה אבל המחבר כיון דנקט באה"ע סי' ו' סעיף י"ז כלשון הרמב"ם הל' א"ב פי"ח הלי"ג פנויה שראוה שנבעלה ע"כ מוכח דפסק כרב אסי דמה מדברת נבעלה וכן הוכחנו בס"ד בספרי פני משה הל' א"ב שם שהרמב"ם והטור והמחבר והרמ"א והלבוש פסקו כרב אסי וכיון דהמחבר פסק כרב אסי ע"כ לא פסק הבה"ג ול"ק עליו קושייתינו הנ"ל מחודש ב' ודו"ק. ועל הרמ"א הנ"ל י"ל דלענין הפשט בהבה"ג באמת סובר כתירוצו הב' של המרי"ק מחמת הטעמים שכתבנו במחודש ג' ואע"ג דהרמ"א ג"כ פסק כרב אסי וכיון דפסק כרב אסי שוב אינו יכול לפסוק כהבה"ג כהנ"ל אליבא דהמחבר מ"מ י"ל דהכי קאמר הרמ"א מיהו אם נתייחדה לשם זנות יש להחמיר כוונתו כיון דאיכא הרבה פוסקים דפסקו כזעירי רבינו והבה"ג והר"ן והריב"ש סי' רל"א והרדב"ז הנ"ל מחודש ב' וכיון דפסקו כזעירי ע"כ דסברו כהבה"ג כיון דלזעירי איכא הכרח מגמ' לומר כהבה"ג כמ"ש המרי"ק הנ"ל וכיון דיש הרבה פוסקים דפסקו כהבה"ג ע"כ קאמר הרמ"א דיש להחמיר וא"כ ל"ק קושייתינו הנ"ל מחודש ג' על הרמ"א כיון די"ל דלעולם סובר הרמ"א דפנויה שנתייחדה לשם זנות נכללת במכ"ש ול"ק הלא פנויה שנתייחדה מצד הדין פסולה לכהונה כהנ"ל מחודש ג' כיון דבאמת מצד הדין אינה פסולה כיון דהרמ"א ג"כ פסק כרב אסי אלא מצד החומרא דהני פוסקים דפסקו כזעירי סובר דפסולה וע"כ שפיר י"ל דנכללת פנויה במכ"ש כהנ"ל מחודש ג', וממילא גם על הלבוש ג"כ ל"ק כיון דהלבוש באה"ע סי' ו' נקט ג"כ כלשון המחבר פנויה שראוה שנבעלה וא"כ מוכח דג"כ פסק כרב אסי ע"כ שפיר קאמר בסי' ז' כהרמ"א דיש להחמיר ודו"ק:
נמצא לפי הנ"ל כיון שהנמוקי יוסף גכ"ס כהבה"ג כהנ"ל מחודש ב' עכצ"ל דג"כ פסק כזעירי וכ"נ מפשטות לשונו שכ' וז"ל אבל במדברת דהיינו נסתרה כיון דאיכא מגו מעליא דמצי אמרה לא נבעלתי כי אמרה נבעלתי ולכשר נבעלתי מהימנא ומתירין לה להנשא לכהונה כו' עכ"ל ומדכ' אבל במדברת דהיינו נסתרה עכ"מ דסובר כזעירי דאי הוה סובר כרב אסי הי' לו לומר אבל בנסתרה כמובן, וכיון דסובר הנמ"י כזעירי ואפ"ה כתב דהיכי דאית לה מגו מעליא אפי' ברוב פסולים מתירין להנשא לכתחלה עי"ש א"כ עכצ"ל דסובר דליכא שום נפ"מ בין זעירי לרב אסי אלא לענין דינו של הבה"ג הנ"ל וזה לכאורה דלא כמו שכתבנו בספרי פני משה הלכה הנ"ל דיש נפ"מ לדינא בין זעירי לרב אסי דלרב אסי דמה מדברת נבעלה א"כ בנסתרה גם ר' יהושע מודה דנאמנת במגו כמ"ש התוס' הנ"ל מחודש ד' ע"כ י"ל דאפי' לפי מה דפסקינן בגמ' דדוקא בדיעבד הלכה כר"ג ברוב פסולים אצלה אבל לכתחילה צריך להיות רוב כשרים או להרמב"ם תרי רובא אפ"ה בנסתרה כיון דגם ר' יהושע מודה דנאמנת י"ל דאפי' לכתחילה מותרת להנשא לכהן אפי' ברוב פסולים אצלה אבל לזעירי דמה מדברת נסתרה באמת לדידי' צריך לכתחילה רוב כשרים אצלה כיון דלדידי' לא מודה ר' יהושע כן כתבנו שם ולפי הנ"ל יש לכאורה סתירה לזה מהנמ"י אבל באמת זה ליתא כיון דשם לא כתבנו אלא לשיטת הרמב"ם ועל הרמב"ם באמת י"ל דל"ס כהנמ"י כמובן. ועם הנמ"י הנ"ל יש ליישב בס"ד מדק"ל על הרי"ף והרא"ש ז"ל דמדוע שתקו מזה אי הלכה כזעירי או כרב אסי הגם דהרי"ף גרס ראוה מדברת עם אדם בשוק אעפ"כ ליכא למידק מזה מידי כיון דגם לפי גירסתו י"ל במדברת את השני פירושים של זעירי ורב אסי וא"כ מדוע שתקו מזה, אבל בהנ"ל י"ל דהרי"ף והרא"ש סברו כהנמ"י דאפי' לזעירי אם אית לה מגו מעלייתא גם לכתחילה מותרת להנשא לכהן וא"כ מכ"ש לרב אסי כיון די"ל גם כהנ"ל בשם ספרי פני משה וא"כ ליכא שום נפ"מ בין פלוגתתם אלא לר' יהושע דלזעירי סובר ר' יהושע דאפי' בנסתרה אע"ג דאיכא מגו ג"כ אינה נאמנת אבל לרב אסי סובר דבנסתרה כיון דאית לה מגו מעלייתא נאמנת כהנ"ל בשם התו' אבל לר"ג באמת ליכא שום נפ"מ בין פלוגתתם דל"ל הנפ"מ הנ"ל שכתבנו אליבא דהרמב"ם כיון דסברו כהנמ"י, וגם זה צ"ל דהרי"ף והרא"ש ל"ס כהבה"ג אלא סברו דאפי' אם נסתרה עם עכו"ם ג"כ נאמנת לר"ג לומר לא נבעלתי בין לזעירי בין לרב אסי כיון דסברו דר"ג ל"ס אין אפוטרופוס לעריות אפי' אם נסתרה עם עכו"ם וא"כ שוב יש לחלק בין נסתרה לזמן מרובה לנסתרה זמן מיעוט כמו שמחלקו ההרבה פוסקים דלא סברו כהבה"ג מובא בהמרי"ק הנ"ל וא"כ ממילא ליכא שום נפ"מ בין זעירי לרב אסי אלא אליבא דר' יהושע וכיון דהרי"ף והרא"ש פסקו כר"ג ע"כ לא הביאו את פלוגתתם ודו"ק:
או י"ל כיון דהגמ' הקשה על רב אסי תרתי למה לי ומשני חדא להכשיר בה וחדא להכשיר בבתה והקשה הניחא כו' ומשני רב אסי סובר כר' יוחנן דמאן דמכשיר בה מכשיר בבתה נמצא לפי"ז דלרב אסי דסובר דמה מדברת נבעלה ע"כ מוכח ממתני' דינו של ר' יוחנן דמאן דמכשיר בה מכשיר בבתה דאלת"ה קשה תרתי למה לי, וא"כ י"ל דהרי"ף והרא"ש סברו דעכצ"ל דגם ר' יוחנן סובר כרב אסי כיון דלקמן על מה דאמר ר' אלעזר לדברי המכשיר בה פוסל בבתה איתא בגמ' אמר רבה מ"ט דר' אלעזר ולכאורה יש לדקדק אמאי לא קאמר רבה מ"ט דר' יוחנן ג"כ אעכצ"ל כיון דרבה ידע את הטעם של ר' יוחנן דסובר כרב אסי דמה מדברת נבעלה וא"כ מוכח ממתניי דמאן דמכשיר בה מכשיר בבתה דאלת"ה קשה תרתי ל"ל כהנ"ל ע"כ לא הקשה אלא מ"ט דר"א והכי הקשה בשלמא על ר' יוחנן ל"ק מ"ט כיון דסובר כרב אסי וא"כ י"ל דלמד את דינו ממתני' כהנ"ל אבל על ר' אלעזר קשה מ"ט דאפי' כשנאמר דסובר כזעירי דמה מדברת נסתרה ואז ליכא הכרח ממתני' דמאן דמכשיר בה מכשיר בבתה אעפ"כ מצד הסברא אמאי ל"ס כן, וא"כ י"ל כיון דהרי"ף והרא"ש הביאו את הא דר' יוחנן דמאן דמכשיר בה מכשיר בבתה ופסקו כוותיה ע"כ לא הביאו את הא דרב אסי דמה מדברת נבעלה כיון דממילא ידעינן מהא דר' יוחנן דסברו כרב אסי ודו"ק:
ועל הקושיא שהקשינו בספרי פני משה הלכה הנ"ל על שיטת הרמב"ם ודכוותיה דכיון דסברו דגם לדינא יש נפ"מ בין זעירי לרב אסי כהנ"ל א"כ היכי פסקו כרב אסי הלא רב אסי איתותב מהברייתא כדאיתא בגמ' תיובתא דרב אסי תיובתא עי"ש מה שתירצנו ותמצא נחת ובכאן עלה ברעיוני בס"ד לתרץ כך דבירושלמי כתובות על המשנה ראוה מדברת איתא מה מדברת נבעלה ולא הביא הירושלמי את הא דזעירי כלל וא"כ לכאורה נשאר על הירושלמי הקושיא שהקשה הגמ' מהברייתא על רב אסי ול"ל דהירושלמי לא ידע מברייתא זו חדא דזה דוחק ועוד הלא ר' יוחנן מרא דתלמודא דירושלמי הוא כידוע וכמ"ש גם הקה"ע והפ"מ שם וכיון דבגמ' דילן פריך ר' אלעזר על ר' יוחנן דסובר דמאן דמכשיר בה מכשיר בבתה מהברייתא דפריך הגמ' על רב אסי ור' יוחנן משני לא שתוקי וכשר א"כ מוכח דר' יוחנן ידע מהאי ברייתא וא"כ קשה עליו היכי סתם בירושלמי כרב אסי דמה מדברת נבעלה הלא קמה עליו הקושיא מהברייתא שהקשה הגמ' על רב אסי, אעכצ"ל דהירושלמי סובר דזעירי ורב אסי לא פליגי אלא בלישנא דמתני' זעירי סובר דגם בלישנא דמתני' צ"ל מה מדברת נסתרה כמו בלישנא דברייתא ורב אסי סובר נהי דבברייתא עכצ"ל מה מדברת נסתרה אבל במתני' שפיר י"ל מה מדברת נבעלה משום דלישנא דמתני' לחוד ולישנא דברייתא לחוד והירושלמי סובר כרב אסי דבמתני' פירושא דמדברת נבעלה אע"ג דבברייתא פירושו נסתרה וזה ל"ק א"כ יש סתירה להברייתא מהמתני' כיון דבמתני' פירושא דמדברת נבעלה א"כ עכצ"ל דבנסתרה מודה ר' יהושע דנאמנת במגו כמ"ש התוס' הנ"ל מחודש ד' ומהברייתא מוכח דסובר דאינה נאמנת אפי' במגו כיון דפירושא דמדברת נסתרה וא"כ קשה דר' יהושע אדר' יהושע דע"ז י"ל דהירושלמי סובר דתרי תנאי אליבא דר' יהושע כמו שמצינו הרבה פעמים בש"ס דג"כ משני כן גם בריש ברכות משני אסתירה דר"א דמתני' אדר"א דברייתא תרי תנאי אליבא דר"א וא"כ ל"ק קושיית הגמ' דבבלי על הירושלמי ועל הגמ' דילן צ"ל דסובר דלא אמרינן תרי תנאי אלא היכי דליכא לתרץ תירוץ אחר אבל כאן כיון די"ל כזעירי ע"כ לא אמרינן תרי תנאי וע"כ הקשה הגמ' על רב אסי תיובתא מהברייתא כן נ"ל בס"ד ליישב את סוגית הגמ' דירושלמי וסוגי' הגמ' דילן, וא"כ י"ל דהרמב"ם סובר כיון דסתם גמ' כתובות ט"ז ע"א הקשה הניחא לזעירי כו' אלא לרב אסי דאמר מה מדברת נבעלה מאי מגו איכא ומחמת קושיא זו חזר הגמ' מלומר דר' יהושע אראוה מדברת קאי עי"ש ולכאורה קשה מה הקשה הגמ' מרב אסי הלא רב אסי איתותב בסוגיתינו וגם העין משפט שם כבר עמד על זה ותירץ וז"ל מ"מ בעי נמי לשנויי מתני' אליביה עכ"ל אבל להרמב"ם י"ל דלא הי' ניחא תירוץ זה דכיון דאיתותב רב אסי א"כ תו מה לו להגמ' לאוקמי את המתני' אליביה אלא הרמב"ם סובר דסוגיית הגמ' דדף ט"ז ע"א קאי לפום שיטת הירושלמי דל"ק התיובתא מהברייתא על רב אסי כהנ"ל וכיון די"ל דסתמא דגמ' דדף ט"ז גכ"ס כהירושלמי ע"כ פסק הרמב"ם כהירושלמי דמה מדברת נבעלה וכן צ"ל אליבא דהרי"ף והרא"ש לפי תירוצינו הב' הנ"ל מחודש ה' וגם אליבא דהטוש"ע והלביש כיון דג"כ פסקו כרב אסי כהנ"ל סוף מחודש ד' ודו"ק. יוצא לנו לדינא מכל הנ"ל דבפנויה שנסתרה בין להמחבר בין להרמ"א מותרת להנשא לכהן לכתחילה אפי' ברוב פסולים אצלה כשאומרת לכשר נבעלתי כיון דפסקו כרב אסי א"כ בנסתרה גם ר' יהושע מודה דמותרת משום דאית לה מגו מעלייתא כהנ"ל, ובפנויה שנסתרה עם עכו"ם ולא ראוה שעשתה מעשה תפלות בין להמחבר בין להרמ"א בדיעבד מותרת דלא פסקו כהבה"ג ואפ"ה דוקא בדיעבד מותרת כיון דר' יהושע לא מודה בנסתרה עם עכו"ם ממילא הדרינן לפסקו של הגמ' דלכתחילה צריך תרי רובא להכשיר, אבל אשת איש שנתייחדה לשם זנות עם עכו"ם וכ"ש פנויה להמחבר בדיעבד מותרת ולהרמ"א יש להחמיר כהנ"ל: