Brit Moshe, Negative Commandments
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
הזהירה (א) תורה בפ' קדושים לא תלין פעולת שכיר כו', שני פעמים הזהירה התורה על הלאו זה בפ' קדושים פי"ט פי"ג הזהיר על שכיר יום שגובה כל הלילה ובפ' תצא פכ"ד פט"ו הזהיר על שכיר לילה שגובה כל היום ואע"פ ששתי אזהרות הם אפ"ה לא נמנו אלא למל"ת אחת וכבר כתב הרמב"ם ז"ל בסה"מ מל"ת רל"ח וגם בשרשיו שרש ט' טעם לזה וגם הרמב"ן ז"ל הסכים לזה ולזה הסכימו כל המוני מצות ז"ל כי גם רבינו מנה כן וכן מנאו היראים סי' רס"ג הסמ"ק סי' ר"ס החינוך האה"מ מצ' ר"ל העי"מ מצ' רל"ב המצה"ש ומהר"ש מצ' רל"א הזוה"ר מל"ת מ"ה אות כ"א המעיי"ח דף פ' ע"ב אות כ"ב פ"ד, ומ"ש החינוך בשם הרמב"ם דגם בן נח עובר על לאו זה עי' במעיי"ח ועל מ"ש החינוך הטעם דאין לוקין מפני שניתן להשבון וכ"כ הרמב"ם הל' שכירות פי"א הל"א ועמד עליו המנ"ח מובא גם במהר"ם שיק דתיפוק ליה משום דהוי לאו שאין בו מעשה כבר עמד ע"ז השעה"מ הל' חו"מ פ"א הל"ג, ומ"ש העי"מ סי' הנ"ל דהאר"י ז"ל לא הי' מתפלל תפלת ערבית עד אשר שלם תחלה לשכר שכיר בספר שבחי האר"י מצאתי שבמנהגי האר"י כתב קודם תפלת מנחה וכן איתא בש"ע שלו בהדין של קודם קבלת שבת:
ובת"כ (ב) תניא אין לי אלא שכר האדם שכר הבהמה וכלים וקרקעות מנין כו', בספרא פ' קדושים פרק ג' פרשתא ב' באמת איתא גם קרקעות אבל במתני' ובברייתא דגמ' ב"מ דף קי"א ליתא קרקעות ומדהביא רבינו את הספרא זה ע"כ מוכח דגם בקרקעות פסק דעובר על לאו זה וכן מוכח מתיראים סי' הנ"ל מדהביא ג"כ את הספרא אבל הרמב"ם הלכה הנ"ל השמיט קרקעות וכן השמיט הסמ"ק וגם הרי"ף והרא"ש לא הביאו אלא את המשנה כצורתה וגם בהשאר פוסקי' לא ראיתי מזה והטור חו"מ סי' של"ט כתב וז"ל ועל שכר קרקע כתב הרמ"ה דאינו עובר דדרשי' כל אשר בארצך ולא כל ארציך והב"י ל"כ ע"ז כלום אלא הב"ח כתב דהי' קשה להרמ"ה דמדוע לא תנא בברייתא דגמ' גם קרקע וע"כ כתב דאינו עובר מהטעם שכ' אבל מהספרא לא דיבר הב"ח ובש"ע שם איתא אבל על שכר קרקע יש מי שאומר שאינו עובר וכ"כ הלבוש וכתב הסמ"ע דהיש מי שאומר הוא הרמ"ה אבל לכאורה צריך להבין דמדוע כתבו את זה בשם יש מי שאומר הלא גם בהשאר פוסקים ליתא להיפוך מזה וצ"ל דמשום שיטת רבינו והיראים כתבו כן, ובמנ"ח ראיתי שכתב במצוה ר"ל וז"ל ובש"ע הובא דעת רמ"ה דעל שכר קרקע אינו עובר וראיתי בסמ"ג להדיא בלאוין קפ"א שכ' דאף על שכר קרקע עובר והביא ת"כ והוא בת"כ פ' קדושים דאף על שכר קרקע עוברים מלימוד המקרא ותימה איך יחלוק הרמ"ה על ברייתא דת"כ אם אין בש"ס דילן מפורש להיפך עכ"ל ופליאה לי עליו הלא במשנה ובברייתא הנ"ל מוכח בפי' דלא כהספרא מדהשמיטו קרקע וכמ"ש הב"ח הנ"ל וא"כ לית מקום להשגתו על הרמ"ה כלל דאי משום דרבינו והיראים הביאו את הא דספרא הלא אדרבא עליהם יש מקום להקשות דהיאך יביאוה הלא ממתני' וברייתא מוכח דלא כהספרא, וגם בפסיקתא זוטרתא פ' קדושים ליתא מקרקע וגם במגלת ספר מל"ת קפ"א ראיתי שהקשה על רבינו דבתר דמפרש את הרמ"ה הנ"ל דמדוע לא סובר כהספרא וכתב דטעמו כיון דקיי"ל דשכירות ממכר ליומיה הוא ועוד אמרי' נמי דשכירות קניא וכיון שכן הו"ל הלואה גביה ואינו עובר בתר זה כתב וז"ל אלא דקשה על מורי הסמ"ג ז"ל שהרי הוא פסק בעשין פ"ט שהשכירות מכירה לזמן קצר הוא וא"כ איך הביא הכא האי ברייתא דעל שכר קרקעות עובר בלאו והלא כיון שהשכירות מכירה הוא נמצא המעות עליו בהלואה ואמאי עובר כו' עכ"ל ובאמת גם הקושיא של המגלת ספר קשה מאד על רבינו, וע"כ נ"ל בס"ד בכוונת רבינו כך דהתו' עה"ת פ' קדושים בתר דהביא את הספרא הנ"ל כתב וז"ל ומכאן יש ללמוד דהשוכר בית או בהמה לחבירו ומשהא שכרו שעובר עליו משום בל תלין ותלמוד שלנו אינו מזכיר קרקעות כלל עכ"ל וצ"ל דכוונת התו' דאע"ג דיש ללמוד מהספרא כמו שלמד התו' אבל כיון דתלמוד שלנו ל"ס כן לית הלכתא כהספרא בזה וא"כ י"ל דגם רבינו והיראים משו"ה הביאו את הספרא בתר שהביאו את התלמוד שלנו להורות לנו בזה דהתלמוד שלנו ל"ס כהספרא אבל לא משום דפסקו כהספרא כמובן, ועי' בקצה"ח סי' הנ"ל אות א' שכ' דבית מיקרי תלוש לעניין לאו זה מובא גם במנ"ח שם אבל מהתו' עה"ת הנ"ל מוכח בפי' דלא כוותיה, והפרטי דינים שכ' רבינו עי' רמב"ם הנ"ל ולהלכה טוש"ע סי' הנ"ל: