Brit Moshe, Negative Commandments

Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.

כתוב (א) בפ' תצא לא יוסיף פן יוסיף ותניא בספרי כו'. לפי הגירסא שלפנינו בספרי פ' תצא באמת איתא כמ"ש רבינו ז"ל ת"ל לא יוסיף מ"מ וגם רש"י ז"ל מכות דף כ"ג ע"א ד"ה אין לי והיראים ז"ל סי' רמ"ז והגמי"י ז"ל הל' סנהדרין פט"ז אות א' הביאו הגירסא כן אבל להרמב"ם ז"ל בסה"מ מל"ת ש' אית ליה גירסא אחרת בהספרי ח"ל אין לי אלא שמוסיף על הארבעים מנין על כל אומד ואומד שאמדוהו ב"ד ת"ל לא יוסיף פן יוסיף עכ"ל וכן הביאו ז"ל בשם הספרי החינוך מצ' תקצ"ה הזוה"ר מל"ת ש"ט אות כ"ד המגדל עוז הל' סנהדרין שם, ובאמת לפי גירסת רבינו לא זכיתי להבין את הספרי דהיכי למד מלא יוסיף שלא יוסיף גם על אומד ב"ד הלא איצטריך לא יוסיף שלא יוסיף על הארבעים כדכתיב ארבעים יכנו לא יוסיף וא"כ היכי קאמר הספרי ת"ל לא יוסיף מ"מ בשלמא לפי גירסת הרמב"ם ת"ל לא יוסיף פן יוסיף י"ל בכוונת הספרי דמלא יוסיף ילפינן אזהרה שלא להוסיף על הארבעים ומפן יוסיף ילפינן אזהרה שלא יוסיף על האומד ב"ד דפן ג"כ לאו הוא כמ"ש רבינו בסוף מל"ת ס"ד ומשום כוונה זו קאמר הספרי ת"ל לא יוסיף פן יוסיף אבל לגירסת רבינו לכאורה קשה אם לא שנאמר בכוונת הספרי כך כיון דלא כתיב ולא יוסיף בוי"ו אלא לא יוסיף ע"כ מוכח דלא יוסיף לאו דוקא על ארבעים יכנו דלעיל מיניה קאי אלא היא ענין בפ"ע דעל שום אומד ב"ד לא יוסף וזה הוא דקאמר הספרי ת"ל לא יוסיף מ"מ כלומר ת"ל לא יוסיף בלא וי"ו וע"כ גמרינן מיניה דלא יוסיף מ"מ אפי' על אומד ב"ד כמובן. אבל לכאורה עדיין קשה לגירסת רבינו פן יוסיף ל"ל בשלמא לגירסת הרמב"ם איצטריך שלא להוסיף גם על אומד ב"ד אבל לגירסת רבינו דמלא יוסיף גרידא ילפינן את זה פן יוסיף ל"ל וצ"ל דפן יוסיף איצטריך לאזהרה על מכה את חבירו שעובר בל"ת וא"כ לכאורה קשה על גירסת הרמב"ם דמנ"ל אזהרה על מכה את חבירו וצ"ל דהספרי סובר כהברייתא דמכילתא מובא בסנהדרין דף פ"ה ע"א דיליף אזהרת מכה את חבירו מלא יוסיף בק"ו [וגם אזהרת מכה אביו ואמו יליף שם מלא יוסיף בק"ו והתו' שם ד"ה הכהו הניחו בתימא את זה אבל עי' במעיי"ח דף קצ"ה ע"א אות מ"ט שמתרץ יפה] אם הזהירה תורה שלא להוסיף בהכאת החוטא ק"ו למכה את הצדיק וכ"כ הרמב"ם הל' חובל ומזיק פ"ה הל"א עי"ש:

וגם נ"ל בס"ד ליישב בהנ"ל מדק"ל על הרמב"ם הנ"ל דיליף אזהרת מכה חבירו מלא יוסיף בק"ו הלא מגמ' כתובות ל"ג ע"א נראה דאזהרת מכה חבירו ילפינן מפן יוסיף מדקאמר הגמ' א"כ בטלת לא יוסיף פן יוסיף פרש"י בטלת לאו דלא יוסיף פן יוסיף שהוא אזהרה למכה את חבירו וגם הב"ח ז"ל חו"מ סי' ת"כ מחודש א' כתב דמגמ' כתובות מוכח כן וע"כ כתב הטור ז"ל שם ג"כ כן וא"כ מדוע לא קאמר הרמב"ם ג"כ כהגמ' דכתובות, אבל בהנ"ל י"ל דהגמ' כתובות קאמר' לפי גירסת רבינו בהספרי דלא יוסיף על אומד ב"ד ג"כ מלא יוסיף ילפינן כהנ"ל וא"כ אייתר פן יוסיף ע"כ יליף הגמ' מפן יוסיף אזהרה למכה חבירו אבל הברייתא דמכילתא דגמ' סנהדרין הנ"ל עכצ"ל דסובר' כגירסת הרמב"ם בספרי וע"כ ילפי' אזהרה למכה חבירו מלא יוסיף בק"ו וכיון דהרמב"ם נקט בסה"מ הגירסא בספרי כהברייתא דגמ' סנהדרין ע"כ כתב בחיבורו דאזהרה למכה חבירו ילפינן מלא יוסיף בק"ו ולא כהגמ' כתובות אבל הטור י"ל דסובר כגירסת רבינו בספרי ע"כ יליף אזהרה למכה חבירו מפן יוסיף כהגמ' כתובות כמובן אלא לפי הנחה הנ"ל עדיין ק"ל על רבינו דיליף ג"כ כהרמב"ם אזהרה למכה חבירו מלא יוסיף בק"ו הלא לפי גירסתו בספרי הי' לו למילף מפן יוסיף כהגמ' כתובות, אבל לפי הכלל חדש שכתבנו לעיל מל"ת מ"ז סוף מחודש ב' בשם המרש"ל ז"ל דהיכא דכתיב לאו בהדיא שם לא הוי השמר פן ל"ת אלא תוספת אזהרה על הלאו גם על רבינו ל"ק כיון דגם כאן כתיב לאו בהדיא לא יוסיף ע"כ סובר רבינו דלא הוי פן יוסיף ל"ת אלא תוספת אזהרה וע"כ יליף אזהרת מכה חבירו מלא יוסיף בק"ו וגם את זה צ"ל דגם בגמ' כתובות הנ"ל סובר רבינו דעל הק"ו דגמ' סנהדרין סמך ולא כמו שכתבנו אבל על הטור צ"ל דלא סובר ככללו של המרש"ל וע"כ כתב הב"ח הנ"ל שפיר דגם מגמ' כתובות מוכח כהטור, וגם מיושב בס"ד מדק"ל על כללו של המרש"ל מהטור וש"ע סי' הנ"ל דילפי בפירוש מפן יוסיף אזהרה למכה חבירו בלא ק"ו די"ל דהמרש"ל לא כתב את כללו אלא לשיטת רבינו כמובן, ועי' רש"י פ' תצא פכ"ה פ"ג שכ' וז"ל לא יוסיף מכאן אזהרה למכה את חבירו עכ"ל נראה דכוונתו לאפוקי משיטת הטור דיליף מפן יוסיף וא"כ י"ל דגם רש"י סובר ככללו של המרש"ל אבל לפמ"ש הב"ח סי' הנ"ל דליכא שום פלוגתא בזה אלא כ"ע ילפי' אזהרה למכה חבירו מפן יוסיף עי' בפרישה וסמ"ע שם שג"כ כתב פן באמת על כללו של המרש"ל צ"ע.

יוצא לנו מהנ"ל דזה שלא להוסיף על הל"ט מלקות לכ"ע ילפינן מלא יוסיף ואת זה שלא להוסיף על אומד ב"ד תליא בגירסות הספרי הנ"ל דלגירסת הרמב"ם ילפינן מפן יוסיף ולגירסת רבינו גם את זה ילפינן מלא יוסיף ואזהרה למכה חבירו לשיטת הב"ח וסמ"ע לכ"ע ילפינן מפן יוסיף אבל את זה דשלא להוסיף על הל"ט מלקות ילפינן מפן יוסיף לא מצאתי בשום מקום לא בהפוסקים והמוני מצות הנ"ל ולא בהסמ"ק סי' פ"ד וגם לא בעיר מקלט ואלה המצות ומנ"ח מצ' תקצ"ה וא"כ ק"ל על המצות השם והמר"ם שיק מצ' תקצ"ה שכתבו וז"ל מל"ת שלא להוסיף על ל"ט מלקות שנ' פן יוסיף ופן הוא ל"ת כו' עכ"ל הלא שלא להוסיף על הל"ט מלקות לא מפן יוסיף ילפינן אלא מלא יוסיף וצ"ע:

וגם על הטוש"ע הנ"ל ק"ל מגמ' מכות כ"ג ע"א דאיתא שם ת"ר אין מעמידין חזנין אלא חסירי כח ויתירי מדע ר' יהודא אומר אפי' חסירי מדע ויתירי כח אמר רבא כוותיה דר"י מסתברא דכתיב לא יוסיף פן יוסיף אי אמרת בשלמא חסירי מדע היינו דצריך לאזהורי אלא אי אמרת יתירי מדע מי צריך לאזהורי ורבנן אין מזרזין אלא למזורז עכ"ל הגמ' וזה עכצ"ל דהגמ' לא על לא יוסיף הקשה מי צריך לאזהורי כיון דלא יוסיף באמת צריך למל"ת אלא צ"ל דעל פן יוסיף הקשה הגמ' כיון דלא כתיב אלא לתוספת אזהרה ע"כ הקשה שפיר מי צריך לאזהורי וכיון דלא הקשה הגמ' אלא מפן יוסיף ע"כ הביא הגמ' גם פן יוסיף אבל אי לא הוה הקשה אלא מלא יוסיף אז הי' פן יוסיף מיותר אע"כ מוכח כמו שכתבנו וא"כ ק"ל דלפי שיטת הטוש"ע מה הקשה הגמ' מי צריך לאזהורי הלא צריך פן יוסיף לאזהרת מכה חבירו וגם על הב"ח והסמ"ע הנ"ל ק"ל דהיאך לא דברו מגמ' זו כלום וצ"ע, ובאמת מגמ' זו נ"ל בס"ד דיש ראי' לכללו של המרש"ל הנ"ל דאל"כ מה הקשה הגמ' הלא י"ל דצריך פן יוסיף לעבור בשני לאוין כמו שבאמת סובר הר' יונה ז"ל שעובר בשני לאוין מובא בר' בחיי ז"ל פ' תצא פכ"ה פ"ג [ובאמת מרבינו יונה זה מוכח בפי' דל"ס כללו של המרש"ל אלא גם עליו ק"ל דמה הקשה הגמ' וצ"ע] וגם י"ל דמחמת הגמ' זו לא סברו רבינו והרמב"ם דמפן יוסיף ילפינן אזהרה למכה חבירו אלא מלא יוסיף בק"ו כמובן, ומה שיש להקשות על רבינו והרמב"ם דילפי אזהרת מכה חבירו בק"ו א"כ היכי פסקו דלוקין על הכאה שאין בה שוה פרוטה הלא אין מזהירין מה"ד כבר מתרצו את זה שפיר הדד"ח והמעיי"ח דאין זה ק"ו אלא גילוי מלתא וגם מה שיש להקשות דלהק"ו אית ליה פירכא כיון דיי"ל דשאני הכאת רשע כיון דנלקה כבר באומד ויש סכנה אם יוסיפו לו אחד משא"כ בהכה לחבירו מכה שאין בה סכנה גם את זה מיישב שפיר הנתיבות עולם על קיצור הסמ"ג, ועי' במנ"ח סי' הנ"ל שכ' על מ"ש החינוך שדין זה חידוש הוא שאינו יודע חידושו והניח בצ"ע אבל מצאתי בנר מצוה סי' י' אות קל"א שמפרש דהחידוש הוא כיון דפחות מש"פ בכל ענייני ממון בין בגניבה ובין בגזילה לא הוי אלא חצי שיעור כמ"ש הרהמ"ג הבאתיו לעיל מל"ת קנ"ו וכאן חייב מלקות על הכאה שאין בה ש"פ, ומ"ש החינוך על הרמב"ם הל' סנהדרין פי"ז הל"א שכ' טעם למלקות ל"ט דחכמים חסרו אחת מהארבעים לגדר לאו דלא יוסיף שדבר זה תימא מגמ' עי' כ"מ ולח"מ שם ובמהר"ם שיק סי' הנ"ל, והפרטי דינים שכ' רבינו עי' רמב"ם שם ובהל' חובל ומזיק פ"ה ופט"ז ולהלכה טוש"ע חו"מ סי' ת"כ: