הזהירה (א) תורה שלא לרחם העני בדין כו'. רבינו ז"ל הביא כאן ג' לאוין חד דפ' משפטים פכ"ג פ"ג ודל לא תהדר בריבו ותרי דפ' קדושים פי"ט פט"ו לא תשא פני דל ולא תהדר פני גדול ואעפ"כ לא מנה אלא תרי שלא לרחם העני בדין ושלא להדר גדול בדין כיון דלא תשא פני דל שג"כ הזהיר שלא לרחם העני בדין לא נכפלה אלא לחוזק הענין כמו שמצינו בהרבה לאוין כן כמ"ש הרמב"ם בסה"מ שרש ט' וכן מנאו ז"ל הסה"מ מל"ת רע"ה רע"ז היראים סי' רל"ח רל"ט הסמ"ק סי' רכ"ח רכ"ט החינוך האה"מ מצ' ע"ט רל"ד הזוה"ר מל"ת ס"ב אות כ"ו ומל"ת צ"ב אות ל"ח העי"מ מצ' פ' רל"ו המצה"ש ומהר"ש מצ' ע"ט רל"ה המעיי"ח דף ל"ב ע"ב אות י"ח ודף פ"א ע"ב אות כ"ט, ומ"ש רבינו תרגם אונקלוס בדיניה כ"כ גם היראים אלא צריך טעם דמדוע הביאו את התרגום כלל אבל כבר דיבר אריכות בזה הדינא דחיי עי"ש והפרטי דינים שכ' רבינו עי' רמב"ם הל' סנהדרין פ"כ הל"ד ולהלכה טוש"ע חו"מ סי' י"ז.