מלך (א) לא ירבה לו סוסים כו'. המצוה זו נימנית מכולן כהנ"ל מל"ת רכ"ב והפרטי דינים שכ' רבינו כתב גם הרמב"ם הל' מלכים פ"ג הל"ג אלא השמיט מ"ש רבינו שעובר על כל סוס וסוס וכבר דיבר הכ"מ מזה ועל רבינו ק"ל דמדוע השמיט מ"ש הרמב"ם ואם הוסיף לוקה וכ"כ החינוך ואי"ל כיון דמלתא דפשיטא היא וכדרכו בקדש להשמיט מטעם זה בכל הלאוין דזה באמת ליתא כיון דלכאורה גם עליהם קשה דהיאך לוקין הלא אפשר לעבור בלא מעשה כגון שקנו לו אחרים ומוליכין אותו לרוץ לפניו כדרך המלכים שעושין כן ע"י עבדיהם וכיון שהמלך אינו עושה שום מעשה אמאי לוקה וכן באמת הקשה הנר מצוה סי' י' אות קס"ז וצ"ל כמו שתירץ הנ"מ עי"ש א"כ עכ"פ תו לא הוי מלתא דפשיטא ואמאי השמיטו וצ"ע ועי' בדד"ח שכ' דברים עתיקים במל"ת זו: