כתוב (א) בפ' שופטים אתם קרבים היום למלחמה כו'. במל"ת זו יש פלוגתא בין המוני מצות ז"ל דהרמב"ם בסה"מ מל"ת נ"ח מנה לא תערצו מפניהם למל"ת כמו שמנה רבינו ז"ל וכן מנאו החינוך המצה"ש ומור"ש מצוה תקכ"ה העי"מ האה"מ מצ' תקכ"ו הזוה"ר מל"ת שי"ז אות קכ"ז הפוע"צ מל"ת שי"ב המעיי"ח דף קע"ח ע"א אות צ"ג אבל הרמב"ן ז"ל בהשגותיו על הסה"מ שם השיג דפסוק זה אינו אזהרה אלא הבטחה והכניס תחתיו בסוף סה"מ שם מצוה י' ולא ימס לבב אחיו לאזהרה שהירא ורך לבב לא יבאו למלחמה והמגא"ס שם כתב שהרמב"ם סובר דלא ימס אינו אלא שלילה אבל מהיראים סי' רצ"ה נראה דסובר כהרמב"ן וגם הראב"ד השיג על הרמב"ם ברמזיו דריש הרמב"ם דמדע ועי' בנר מצוה סי' י"א אות ל' ובמעיי"ח סי' הנ"ל שהאריכו בזה, ומ"ש רבינו ד' לאוין הללו כו' כל זה איתא בסוטה דף מ"ב וגם רש"י פ' שופטים פ"כ פ"ג כתב ממש כרבינו ועי' רמב"ם הל' מלכים פ"ז הלט"ו: