שלא (א) יעלים עיניו מן הצדקה כו'. רש"י ז"ל פ' ראה פט"ו פ"ז מפרש ג"כ את המל"ת זו כמ"ש רבינו ז"ל בשם הספרי וכן מפ' הפסיקתא זוטרתא פ' ראה אבל הר' בחיי ז"ל שם מפ' וז"ל לא תאמץ את לבבך מלדבר על לבו דברי תנחומין כדי לפייסו ואמרו רז"ל המפייסו בדברים גדול מכולם ולא תקפוץ את ידך לא תסגיר ידך כי הוא אחיך והוא אביון התאב לכל דבר עכ"ל, וכן מנאו ז"ל הסה"מ מל"ת רל"ב [עי"ש שכ' הזהירנו שלא למנוע צדקה בהרחבה מאחינו מהאביונים כו' ונ"ל דבמלת הרחבה כיוון למ"ש בחיבורו הל' מת"ע פ"ז הל"ג] היראים סי' מ"ט הסמ"ק סי' רנ"ו [עיי"ש שכ' אזהרת מל"ת זו שלא לקפוץ יד מלהלוות ואיני יודע דמדוע לא כתב גם מנתינת צדקה כספרי הנ"ל וכמ"ש החינוך שלא נמנע החסד והצדקה וצ"ע] החינוך האה"מ מצ' תע"ח הזוה"ר מל"ת ק"ח אות מ"ג הפוע"צ מל"ת ר"פ העי"מ המצה"ש ומהר"ש מצ' תע"ט המעיי"ח דף קס"ז ע"א אות קט"ז, ומ"ש רבינו והנותן צדקה בעין רעה עובר משום אל ירע לבבך כו' עי' רמב"ם פ"ח הל"י שם שלא הביא את זה ואפשר שנכלל במד"כ והרבה דברים כאלו והפרטי דינים עי' בפ"ז שם ולהלכה טוש"ע יו"ד מסי' רמ"ז ולהלאה, ומה שמפלפל המל"מ בפ"ז שם אי ב"ד כופין על צדקה עי' במעיי"ח ובנר מצוה סי' י"א אות ס"א: