Brit Moshe, Negative Commandments
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
שלא (א) לפסוע על המזבח כו'. נ"ל בס"ד דכוונת רבינו ז"ל שלא לפסיע על המזבח פסיעה גסה דל"ל דכוונתו שלא לפסוע על המזבח כלל כיון דצריך לעשות שם את עבודתם וגם מהמכילתא וממשנה דיומא שהביא רבינו מוכח שכיוון למה שכתבנו וכ"כ בפי' בקיצור הסמ"ג שלו וכן צריך לפרש את דברי הרמב"ם ברמזיו דריש הרמב"ם דמדע רמז מל"ת פ', ומ"ש רבינו ותניא במכילתא מכאן אמרו עשה כבש למזבח פירוש שלא יעשה מדרגות כו' המכילתא היא סוף פ' יתרו ובמלת פירוש שכ' רבינו נ"ל שכיוון לאפוקי מפירושו של המזרחי ז"ל דעל מ"ש רש"י ז"ל סוף פ' יתרו וז"ל ולא תעלה במעלות כשאתה בונה כבש למזבח לא תעשהו מעלות מעלות כו' כתב המזרחי וז"ל במכילתא ופירוש לא תעלה לא תבנה כבש המזבח מעלות מעלות עד שיחוייב שיהי' בו עליה ופוסע עליו כדרך העולים בסולם ותגלה ערותך עליו לא שיזהיר הכהן שלא יעלה במעלות הכבש שאם הסולם הוא מעלות מעלות איך אפשר שלא יעלה במעלות עכ"ל נראה שמפרש בכוונת רש"י שמפרש אה המכילתא דאזהרת לאו זה קאי אבונה ולא על הכהן וכ"כ בכוונת רש"י הנר מצוה סי' י' אות כ' בשם הרב דבק טוב עי"ש מה שמפלפל בזה וכיון דרבינו באמת סובר דאזהרת לאו זה קאי אכהן ולא אבונה ע"כ כתב מלת פירוש לאפוקי מפירושם וכן סברו כל השאר מוני מצות ז"ל הסה"מ מל"ת פ' היראים סי' שכ"ז החינוך העי"מ האה"מ המצה"ש ומהר"ש מצ' מ"א הזוה"ר מל"ת ק"א אות מ' הפוע"צ מל"ת כ"ז הדה"מ שער ב' פ' צ"ד המעיי"ח דף כ' ע"א אות פ"ח עי' בכל המקומות שרשמתי ותראה דכולם סברו כרבינו דלאו זה קאי אכהן ולא אבונה ולא כהמזרחי. אבל לכאורה צריך להבין במה פליגי ונ"ל בס"ד דבזה פליגי המזרחי סובר דאאפ"ל דקאי אכהן כיון דגבי כהן אתי עשה דעבודה ודחי ל"ת דלא תעלה ואי משום דלא הוי בעידנא י"ל כהפסקי תוספות זבחים דף צ"ו מובא במל"מ פ"י מהל' ק"פ דהיכא דא"א לקיים העשה בעניין אחר לא בעינן בעידנא וע"כ סובר המזרחי דקאי אבונה אבל רבינו ודכוותיה לא סברו כהפסקי תוס' ע"כ סברו דקאי אכהן, או י"ל דגם המזרחי ל"ס כהפסקי תו' כיון שהיא חידוש גדול כמו שמפלפל המל"מ שם אלא בזה פליגי המזרחי סובר כתירוצו הא' של התו' ישנים שאכתוב לקמן בס"ד דדוקא בשעת עבודה איכא לאו זה אבל שלא בשעת עבודה לא וא"כ הוי בעידנא וע"כ שפיר י"ל כהנ"ל וע"כ סובר דקאי אבונה אבל רבינו ודכוותיה סברו כתירוצו הב' של התו' ישנים דלקמן ע"כ שפיר סברו דקאי אכהן ודו"ק הן אמת שיש עוד מקום לפלפל בזה אבל לא באתי רק לעורר:
ולאו (ב) דוקא עקב בצד גודל כו' ונ"ל בס"ד בכוונת רבינו כדי שלא יהא קשה על המכילתא שלא התיר' אלא עקב בצד גודל ממשנה דיומא דף כ"ב ע"א דהיו רצין ועולין בכבש ע"כ מפרש דעקב בצד גודל שכ' המכילתא היא לאו דוקא וכן מפרש את המכילתא היראים סי' הנ"ל וא"כ צ"ל דסברו שא"א לרוץ עקב בצד גודל, אבל לכאורה ק"ל על רבינו והיראים מהירושלמי ריש ברכות דף ד' ע"א דאיתא שם זהו שעומד ומתפלל צריך להשוות את רגליו תרין אמורין ר' לוי ור' סימון חד אמר כמלאכים וחד אמר ככהנים מ"ד ככהנים לא תעלה במעלות על מזבחי שהיו מהלכים עקב בצד גודל וגודל אצל עקב כו' עכ"ל אלמא דהירושלמי סובר דעקב בצד גודל היא דוקא מדקאמר שהיו מהלכים כו' וצ"ל דרבינו והיראים סברו דלא משום דהדין כן היו מהלכים כן אלא הכהנים מצד מעלה הי' מהלכים כן [וכמו שאיתא בגמ' סוכה דף נ"ב ע"ב גבי בנה של מרתא בת ביתוס עי"ש ותבין] דאל"כ הי' קשה על הירושלמי ממשנה דיומא דהיאך הי' רצון אעכצ"ל בכוונת הירושלמי כמו שכתבנו, וא"כ לכאורה ק"ל על הרמב"ם בסה"מ והחינוך מצה"ש סי' הנ"ל שהם הביאו את הא דמכילתא כצורתא דדוקא עקב בצד גודל שרי א"כ קשה לשיטתם על המכילתא ממשנה דיומא הנ"ל אבל עי' בתו' ישנים ביומא שם שבאמת הקשה על הירושלמי הנ"ל ממשנה דיומא דהיאך רצו ותירץ דקודם שעוסקין בעבודה היו יכולין לרוץ דרק בשעת עבודה אסור לרוץ אי נמי דהיו רצין עקב בצד גודל עי"ש א"כ י"ל דהסה"מ ודכוותיה סברו כחד מתירוצים של התו' ישנים, אבל לפי מה שהוכיח המנ"ח מצ' מ"א שהחינוך ל"ס כהתו' ישנים דשלא בשעת עבודה שרי לרוץ כיון דכתב דגם בנשים נוהג לאו זה אע"ג דפסולין לעבודה א"כ לפי"ז כיון דהמצה"ש ג"כ כתב דנוהג בנשים והסה"מ כתב וז"ל וכל מי שמפסיע פסיעה גסה על המזבח עד שתגלה ערותו לוקה א"כ ע"כ מוכח גם מהסה"מ והמצה"ש דג"כ לא סברו כתירוצו הא' של התו' ישנים א"כ צ"ל דלא סברו אלא כתירוצו הב', אבל עי' ברמב"ם הל' בית הבחירה פ"א הלי"ז שלא כתב מהא דעקב בצד גודל כלום וכבר עמד עליו המל"מ שם דמדוע השמיט את זה וצוה לעי' בכנה"ג ולא כתב איה ונ"ל בס"ד דכיוון על מ"ש הכנה"ג בלשונות הרמב"ם או"ח סוף ח"א דבהל' בית הבחירה שם כבר עמד הכנה"ג על הרמב"ם בזה ותירץ דהרמב"ם לישנא דקרא נקט אבל תירוצו דוחק גדול אצלי דהיאך נאמר דבסה"מ דלא עשה הרמב"ם לפסוק ממנו הלכה שם לא הי' סגי ליה בלישנא דקרא וכתב בפי' את הא דעקב בצד גודל ובחיבורו הגדול שעשה לפסק הלכה שם מקצר ונקט לישנא דקרא וע"כ נ"ל בס"ד דהרמב"ם בחיבורו חזר ממה דסובר בסה"מ אלא סובר כרבינו והיראים הנ"ל וע"כ השמיט את הא דעקב בצד גודל ודו"ק ואח"כ ראיתי במעיי"ח ומהר"ם שיק סי' הנ"ל שג"כ מיישבו את הרמב"ם על דרך זה אלא לא דברו מכל הנ"ל ועי' במגלת ספר מ"ש על הרמב"ם זה: