שלא (א) יכנס כ"ג בכל עת אל קה"ק כו'. וכן מנאו ז"ל הסה"מ מל"ת ס"ח החינוך האה"מ מצ' קפ"ד הזה"ר מל"ת רע"ח אות קי"ג הפוע"צ מל"ת צ"ה העי"מ מצ' קפ"ו המצה"ש ומהר"ש מצ' קפ"ה הדה"מ שער ב' פרק פ"ב המעיי"ח דף ס"ט ע"ב אות ל"ז וגם הרמב"ן ז"ל מודה למנין זה אלא בזה פליגי הם סברו דאפי' כשנכנס להשתחוות ג"כ עובר והרמב"ן סובר דלא עובר אלא על כניסה ריקנית ועי' במנ"ח שהקשה דלדעת הרמב"ן דכשנכנס להשתחוות פטור אפי' לא נכנס להשתחוות נימא הואיל כדקי"ל במלאכת י"ט דאמרי' הואיל והניח בצ"ע אבל לי"נ בס"ד כיון דכל אזהרה שלא לכנוס כניסה ריקנית משום יראת מקדש היא כמ"ש החינוך והדבר המלך ומהר"ם שיק סי' הנ"ל א"כ לפי"ז תיכף כשנכנס שלא ע"מ להשתחוות חייב על הכנסה זו אע"ג דיכיל להשתחוות אח"כ כיון דסוף סוף הוא פורק יראת מקדש מעליו כמובן, והפרטי דינים שכ' רבינו עי' רמב"ם הל' ביאת המקדש פל"ב: