שלא (א) יכנסו בעלי מומין אל הפרוכת כו'. הספרא שהביא רבינו ז"ל הוא בפ' אמור פרשתא ג' וגם רש"י שם פרשה כ"א פכ"ג מרמז על הספרא זה ועי' במזרחי שם ועל מה דכתיב ג' פעמים לא יגש גבי בעל מום עי' בפסיקתא זוטרתא שם ודע דבמל"ת זו יש פלוגתא בין המוני מצות ז"ל דהרמב"ם בסה"מ מל"ת ס"ט מנה כרבינו וכן מנאו היראים סי' של"ו החינוך האה"מ מצ' רע"ז הזה"ר מל"ת קכ"ו אות נ' הפוע"צ מל"ת ק"ע העי"מ המצה"ש ומהר"ש מצ' רע"ח הדה"מ שער ב' פרק פ"ג המעיי"ח דף צ"ד ע"ב אות קס"ד אבל הרמב"ן בהשגותיו על הסה"מ שם השיג על המנין זה עי' בחינוך ובזה"ר שהביאוהו ועי' במגא"ס ולב שמח מה שהמליצו בעד הרמב"ם וגם הנר מצוה סי' י' אות כ"ח דיבר אריכות מזה והפרטי דינים שכ' רבינו עי' רמב"ם הל' ביאת המקדש פ"ו: