שלא (א) ליתן מום בקדשי' כו'. הפסוק פ' פ' אמור פכ"ב פכ"א והספרא שהביא רבינו ז"ל ג"כ שם פרק ו' פרשתא ז', וכן מנאו ז"ל הסה"מ מל"ת צ"ז היראים סי' שפ"ג הסמ"ק סי' רנ"ג החינוך האה"מ מצ' רפ"ז הזוה"ר מל"ת צ"ה אות ל"ט הפוע"צ מל"ת קע"ט העי"מ המצה"ש ומהר"ש מצ' רפ"ח הדה"מ שער ב' פקי"א המעיי"ח דף צ"ז ע"א אות קצ"א, ומ"ש רבינו וקיי"ל כר"ש כו' כ"פ גם הרמב"ם הל' בכורות פ"ב הלי"ג וכן הלכה בטוש"ע יו"ד סי' שי"ג והפרטי דינים שכ' רבינו עי' רמב"ם הל' איסורי המזבח פ"א עד פ"ד ולענין מטיל מום בקדשים בזמה"ז יש פלוגתא רש"י בע"ז דף י"ג סובר דאינו אסור אלא מדרבנן אבל הרמב"ם פ"א הל"ז שם סובר דאסור מה"ת ועי' במגלת ספר מל"ת שט"ו ובמעיי"ח סי' הנ"ל שהאריכו בזה: