Brit Moshe, Negative Commandments
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
שלא (א) להתנבא שקר כו'. המקור למל"ת זו בסנהדרין פ"ט ע"א עי"ש היטב ותראה דאיכא תרי גווני נביא שקר חד המתנבא מה שלא שמע כגון צדקיה בן כנענה ואידך המתנבא מה שלא נאמר לו כגון חנניא בן עזור ותרי קראי כתיבי ע"ז כמ"ש ר"י אמר רב שם ולכאו' ל"ל תרי קראי וצ"ל דאי לא הוה כתיב אלא חד קרא אך הנביא אשר יזיד לדבר דבר בשמי הוה מוקמינן על המתנבא מה שלא שמע דמסתבר טפי ולא הוה ידעינן שהמתנבא מה שלא נאמר לו ג"כ חייב מיתה ע"כ כתיב ואשר לא צויתיו וא"כ לכאו' אמאי איתא סתם במתני' שם דף פ"ד ע"ב אלו הן הנחנקין כו' ונביא השקר הא איכא למיטעי דדוקא המתנבא מה שלא שמע חייב חנק, וצ"ל דהתנא סמך על המתני' דדף פ"ט ע"א שם דאי' בפי' גם המתנבא מה שלא נא' לו וא"כ ק"ל על רבינו ז"ל דאמאי כתב סתם שלא להתנבא שקר הו"ל לפרש דאזהרת מל"ת זו קאי על תרי גווני נביא שקר וכמ"ש הרמב"ם ז"ל בסה"מ מל"ת כ"ז ובחיבורו הלכ' עכו"ם פ"ה הלכ' ח' וכ"כ ז"ל החינוך ואלה המצות ומצה"ש מצוה תקי"ז וצ"ל דרבינו סמך ע"מ שמפרש את זה במל"ת ל"ה אבל על הסמ"ק סי' קט"ו שכ' ג"כ סתם ולא מפרש בשום מקום את זה באמת צ"ע:
אזהרתו (ב) מלא תכחשו כו'. נראה מרבינו דמלא תכחשו ולא תשקרו דכתיב בפ' קדושים למד אזהרה לנביא שקר בק"ו וכ"כ בשמו הפ"ד ד"מ ח"ב דף ס"ג ע"ג וגם מיישב דמדוע לא למד את האזהרה ממדבר שקר תרחק משום דאזהרת עשה לא שמה אזהרה וכ"כ הדינא דחיי ז"ל אלא שהקשה עמ"ש רבינו ואע"פ שאין מזהירין מה"ד גילוי מילתא הוא שזה ל"ס אלא אביי אבל לרבא סנהדרין ע"ו ע"א אפילו בגילוי מילתא אין עונשין מה"ד ותירץ דרבינו כיוון למ"ש הרמב"ם בסוף שרשיו דהיכא דעונש מפורש מזהירין מה"ד וא"כ מוכח מכאן דאפילו אזהרה דילפי' בק"ו ג"כ מנה רבינו למצוה וזה לכאורה סתירה למה שכתבנו לעיל מל"ת ל"ב מחודש ג', אבל נ"ל בס"ד דאין זה סתירה דלכאו' צל"ע אמאי ל"כ רבינו אזהרה למל"ת זו מהפסוק אך הנביא אשר יזיד לדבר דבר בשמי את אשר לא צויתיו כמ"ש הרמב"ם בסה"מ וברמזיו הנדפס ריש הרמב"ם דמדע רמז מל"ת כ"ז וכ"כ החינוך, וי"ל דהנר מצוה ס" י"א אות י"ד הביא בשם הפר"ח שהקשה על אזהרתם דאזהרת עשה לא שמה אזהרה ותירץ דאסיפא דקרא סמכו על אשר לא צויתיו וא"כ י"ל דלרבינו הי' קשה נהי דעל המתנבא מה שלא נא' לו דיליף הגמ' מאשר לא צויתיו ע"ז איכא אזהרה מאשר לא צויתיו אבל על המתנבא מה שלא שמע דיליף הגמ' מאך הנביא. אשר יזיד לדבר דבר בשמי על זה ליכא אזהרה כיון דאזהרת עשה היא כמ"ש הפר"ח וא"כ היכי אי' במתניתין וגם בבריי' דסנהדרין שם דגם המתנבא מה שלא שמע חייב חנק הלא אין עונשין אא"כ מזהירין אעכצ"ל דכיון דעונש מפורש ע"כ ילפינן אזהרה לזה בגילוי מילתא מלא תכחשו ולא תשקרו וכיון דעל המתנבא מה שלא שמע עכצ"ל דאזהרה מלא תכחשו ולא תשקרו ע"כ סובר רבינו דגם על המתנבא מה שלא נאמר לו ג"כ יש לסמוך על אזהרה זו כי היכי דלהוי לשני מיני נביא שקר חד אזהרתו, וא"כ ממילא י"ל כיון דלחלק אחד מהנביא שקר יש גם אזהרה מפורשת ע"כ מנה רבינו את המל"ת זו אע"ג דלא מנה מה דילפינן אזהרתו מק"ו כמובן. אבל לכאו' צ"ע על רבינו דמדוע ל"כ אזהרה לנביא שקר מלא תענה ברעך עד שקר כמ"ש בירושלמי סנהדרין פי"א הל' ו' א"ר יוסי בן חנינא הכל היה בכלל לא תענה ברעך עד שקר וכ"כ הנ"מ הנ"ל בשם הפר"ח דיש ללמוד אזהרה משם, דבשלמא להרמב"ם דיליף אזהרה ממקומה י"ל דלא קאי הירושלמי על נביא שקר כיון דלנביא שקר יש אזהרה במקומה אבל רבינו דיליף אזהרה ממקום אחר באמת קשה אמאי לא אמר את האזהרה דירושלמי ותו אמאי ל"ק מלא תשא את שם אלהיך לשוא כמ"ש המצות השם מצוה תקי"ז דזה הוי עדיף מלומר אזהרה מק"ו אלא ע"ז י"ל דהי' קשה לרבינו ע"ז קושי' המר"ם שיק במצוה תקי"ז עי"ש אבל הקושיא הראשונה מהירושלמי באמת צ"ע: