שלא (א) לגלח את הנתק כו'. במל"ת זו יש פלוגתא בין המוני מצות ז"ל הרמב"ם בסה"מ מל"ת מ"ז מנה ואת הנתק לא יגלח דפ' תזריע פי"ג פל"ג למל"ת בפ"ע כמו שמנה רבינו ז"ל וכן מנאו החינוך האה"מ מצ' ק"ע העי"מ מצ' קע"ב הפוע"צ מל"ת צ"ד המצה"ש ומהר"ש מצ' קע"א אבל הרמב"ן בהשגותיו על הסה"מ שם השיג וכתב שזה בכלל הל"ת השמר בנגע צרעת וגם הזה"ר מל"ת קע"ד אות ס"ה נמשך אחר הרמב"ן וכן נראה מהיראים מדלא כתב בסי' ש"ה רק מהל"ת דהשמר בנגע צרעת ועי' במגלת אסתר ובלב שמח שם מה שהמליצו בעד הרמב"ם מהשגותיו של הרמב"ן וגם המעיי"ח דף ס"ד ע"א אות צ' והנר מצוה סי' י' אות ק"ד מבררו את פלוגתתם יפה, והפרטי דינים עי' רמב"ם הל' טומאת צרעת פ"ח וי' ועל מ"ש החינוך והמצה"ש שהמל"ת זו נוהגת בכ"מ ובכל זמן שיש בדור כהן חכם לראות את הנגעים עי' במנ"ח: