Brit Moshe, Negative Commandments
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
שלא (א) להוסיף על התורה כו'. הפסוק של אזהרה זו בפ' ראה פי"ג פ"א ונכפלה בפ' ואתחנן פ"ד פ"ב וגם כל השאר מוני מצות ז"ל נקטו אזהרה דפ' ראה כמו שנקט רבינו ז"ל הסה"מ מל"ת שי"ג ובחיבורו הל' ממרים פ"ב הל"ט היראים סי' ל"ב הסמ"ק סי' קע"ז החינוך האה"מ מצ' תנ"ד הזה"ר מל"ת ש"ד אות קכ"ב הפוע"צ מל"ת רס"ג העי"מ המצה"ש ומהר"ש מצ' תנ"ה הדה"מ שער ב' פע"ט המעיי"ח דף קס"ג ע"א אות כ"ו אבל לכאורה צריך להבין מדוע לא נקטו את האזהרה דפ' ואתחנן שהוא קודמת ונ"ל בס"ד דלפמ"ש המשכיל לדוד ז"ל בפ' ראה שם דאזהרה דפ' ראה מוסיף על אזהרה דפ' ואתחנן חידוש דבר אחד היינו הד' ברכות דברכת כהנים עי"ש ע"כ נקטו את האזהרה זו כמובן, ומ"ש רבינו כגון שאומר על ארבע בתים של תפילין כו' כ"כ גם רש"י ז"ל עה"ת שם אבל הרמב"ם ז"ל הלכה הנ"ל [מובא. גם בש"ך יו"ד סי' פ"ז סק"ד] כתב דכשאומר דבשר עוף בחלב דאורייתא ג"כ עובר משום בל תוסיף והראב"ד ז"ל השיג עליו דלא נמצא בל תוסיף אלא במצות עשין כגון לולב ותפילין וציצית וכדומה אבל לא במל"ת ומדברי רבינו ורש"י נראה דסברו כהראב"ד מדלא הביאו רק עשין ועי' במעיי"ח שמברר היטב את פלוגתתם, ולענין אם עובר על בל תוסיף אי נתבטל המצוה ולא יצא י"ח המצוה גם בזה פליגי הרמב"ם והראב"ד בהל' ציצית פ"א הלט"ו הרמב"ם פסק שנתבטל המצוה אבל הראב"ד פסק שלא נפסלה המצוה משום איסור בל תוסיף וכבר דיברו אריכות מזה הב"י או"ח סי' י' וגם המעיי"ח עי"ש, ומ"ש רבינו אותה ברייתא דספרי כמ"ד לולב צריך אגד כו' האמת כן הוא דאנן פסקינן כרבנן דלולב אין צריך אגד וא"כ לכאורה קשה על רש"י פ' ואתחנן דמדוע הביא לולב וכן קשה על הראב"ד הנ"ל הן אמת דעל הראב"ד הוה יכל"ל דאיירי כשנוטל שני לולבין כשרים וכמ"ש החינוך דבכה"ג ג"כ עובר בבל תוסיף אבל מה אעשה שהמעיי"ח הוכיח דהראב"ד ל"ס כהחינוך בזה אבל אח"כ ראיתי שכבר עמד המזרחי ז"ל שם על רש"י בזה ומתרצו היטב ועם דבריו גם הראב"ד מיושב עי"ש:
שנינו (ב) במס' זבחים דף פ' ע"א דמים הניתנים במתנה אחת שנתערבו כו'. הפלוגתא של ר"א ור' יהושע איתא גם בעירובין דף ק' ע"א ובר"ה דף כ"ח ע"א אלא כיון דהמקור היא המשנה דזבחים שם ע"כ מציין רבינו להתם, ועי' בתו' עירובין שם ד"ה מתן שהקשה דליתי עשה דמתן ד' ולידחי לאו דבל תוסיף דמתן אחת ותירץ דהוי עשה דפשיעה ובעשה דפשיעה לא אמרינן עדל"ת ועי' בריטב"א שם שמפ' יפה את תירוצו של התו' ולפי מ"ש המרש"א שם דקושיית התו' קאי אליבא דר' יהושע וכן באמת נראה מפשטות לשון התו' א"כ י"ל דר"א ור' יהושע באמת בזה פליגי ר' יהושע סובר דבעשה דפשיעה לא אמרינן עדל"ת ע"כ סובר דיתן במתן אחת אבל ר"א סובר דגם בעשה דפשיעה אמרינן עדל"ת ע"כ סובר דיתן במתן ארבע וכ"כ רש"י שם בפי' בד"ה ינתנו במתן ארבע דטעמא דר"א משום עדל"ת וא"כ עכצ"ל דסובר דגם בעשה דפשיעה אמרינן עדל"ת [ועי' בט"א בר"ה שם דג"כ כתב דפליגי בעדל"ת] אבל עדיין צריך תבלין כיון דעכצ"ל גם אליבא דר"א כתירוצו של התו' דאל"כ נשאר על ר"א קושיי' התו' דמדוע ל"ס דיתן במתן אחת ואי משום ל"ת דבל תגרע יבא עשה דמתן אחת וידחה את הל"ת דבל תגרע אבל באמת זה ליתא כיון דעל ר"א באמת ל"ק קושיית התו' כיון דעשה דמתן אחת מקיים אפי' כשנותן במתן ארבע וע"כ כתב רש"י שפיר דטעמא דר"א משום עדל"ת וא"כ ממילא ע"כ מוכח דגם התו' סובר כרש"י דאל"כ הי' קשה על התו' מדוע לא הקשה את קושייתו תיכף על ר"א מדוע איחר עד דר' יהושע אעכצ"ל דגם התו' סובר כרש"י דגם במתן ארבע מקיים העשה דמתן אחת וא"כ ממילא שפיר י"ל גם אליבא דהתו' דר"א ור' יהושע פליגי כהנ"ל וא"כ ממילא מוכח דרש"י והתו' סברו כשיטת הראב"ד הנ"ל דלא נפסלה המצוה משום איסור בל תוסיף ודו"ק. ומה מאד יש ליישב בס"ד בהנ"ל אה הקושיא עצומה שהביא השעה"מ ז"ל הל' נדרים פ"ב בשם חכם אחד שהקשה על תירוצו של התו' הנ"ל דבעשה דפשיעה לא אמרינן עדל"ת מזבחים דף צ"ז ע"ב דפריך הגמ' על הא דאמרינן יקדש להיות כמוה אמאי ליתי עשה ולידחי ל"ת הלא התם פשיעה היא דע"י פשיעתו נגע ובלע בשר הקדש וגם השעה"מ הניח בתימא וכתב מחמת זה פשט חדש בתו' עיי"ש אבל בהנ"ל י"ל כיון דהגמ' זבחים שם קאמר אשכחן חטאת דמתקדש בבלוע שאר קדשים מנ"ל אמר שמואל משום ר"א זאת התורה לעולה כו' וכיון דר"א סובר דמזאת התורה גמרינן שאר קדשים עכצ"ל דסובר דחטאת גמרינן מיקדש וכיון דהגמ' אזיל שם אליבא דר"א ע"כ פריך שפיר דליתי עשה ולידחי ל"ת אע"ג דהוי עשה דפשיעה כיון דר"א סובר דאפי' בעשה דפשיעה עדל"ת ודו"ק:
ועי' בשעה"מ שם שהקשה עוד דלפי גירסת המרי"ק ז"ל בתו' עירובין שתירץ דאין עדל"ת שבמקדש וכן הי' גירסתו של הריטב"א ז"ל שם וכן מתרץ הרשב"א ז"ל א"כ קשה הלא רב אשי בזבחים שם עכצ"ל דל"ס כרבא שמתרץ דאין עדל"ת שבמקדש דאי הוה סובר כן לא הי' לו לתרץ על הקושיא דליתי עשה ולידחי ל"ת דיקדש עשה ואין עדל"ת ועשה אעכצ"ל דרב אשי ל"ס כרבא וא"כ נשארה אליבא דרב אשי על הא דיתן במתן אחת קושיית התו' דליתי עשה ולידחי ל"ת כן הקשה השעה"מ וגם לי קשה דלפי תירוצו של התו' דטעמא דר' יהושע דינתן במתן אחת משום דאין עדל"ת שבמקדש א"כ עכצ"ל דר"א סובר דדוחה וא"כ נשאר קושיית הגמ' זבחים על ר"א דליתי עשה ולידחי ל"ת לפום תירוצו של רבא דאין עדל"ת שבמקדש כיון דר"א סובר דדוחה, וע"כ נ"ל בס"ד דנהי דלפי תירוצו של התו' עירובין שלפנינו דר' יהושע סובר דאין עדל"ת דפשיעה צ"ל דר"א סובר דדוחה כהנ"ל אבל את זה שפיר י"ל לפי תירוץ זה דגם ר"א סובר דאין עדל"ת שבמקדש והא דדוחה העשה דנותן במתן ארבע את הל"ת דבל תוסיף י"ל כיון דר"א סובר דבל תוסיף לא הוי ל"ת שבמקדש כמ"ש השעה"מ הנ"ל אבל לפי גירסת המרי"ק בתירוצו של התו' דטעמא דר' יהושע דאין עדל"ת שבמקדש א"כ עכצ"ל דבל תוסיף הוי ג"כ ל"ת שבמקדש ולא כמ"ש השעה"מ בכוונת התו' שלפנינו א"כ עכצ"ל דר"א סובר דגם ל"ת שבמקדש דוחה וא"כ י"ל דרבא בזבחים סובר כיון דהגמ' פריך ליתי עשה דאכילת קדשים ולדחי ל"ת דלכאורה קשה קושיית השעה"מ הנ"ל הלא הוי עשה דפשיעה אעכצ"ל כתירוצינו הנ"ל דהגמ' אזיל שם אליבא דר"א וא"כ עכצ"ל דהגמ' סובר כתירוצו של התו' עירובין שלפנינו דטעמא דר' יהושע דנותן במתן אחת כיון דהוי עשה דפשיעה וע"כ משני רבא שפיר דאין עדל"ת שבמקדש כיון דלפי תירוצו של התו' עירובין שלפנינו באמת גם ר"א סובר דאין עדל"ת שבמקדש כהנ"ל, אבל רב אשי י"ל דסובר כגירסת המרי"ק בתירוצו של התו' עירובין דטעמא דר' יהושע משום דאין עשה דוחה ל"ת שבמקדש וא"כ צ"ל דר"א סובר דדוחה וא"כ עדיין נשארה קושיית הגמ' על ר"א וע"כ מתרץ רב אשי דיקדש עשה הוא ואין עדל"ת ועשה אבל אליבא דר' יהושע באמת גם רב אשי סובר דאין עדל"ת שבמקדש וממילא ל"ק גם הקושיא שנייה של השעה"מ הנ"ל וגם קושייתינו מתורצת יפה וגם על מה שהקשה השעה"מ דאמאי לא מתרץ רב אשי את הא דועצם לא תשברו בו עיי"ש י"ל דרב אשי סובר דר"א באמת חולק על ר"ש בן מנסיא ודו"ק, ועל גוף התירוץ של התו' עירובין דבעשה דפשיעה לא אמרינן עדל"ת ק"נ מגמ' ביצה דף ח' ע"ב דקאמר ודאי כי קא עבידי כתישה אתי עשה ודחי ל"ת הלא עשה דפשיעה היא כיון דהי' לו לזמן עפר מעי"ט וצ"ע. ולענין מלקות במל"ת זו החינוך כתב שלוקה והאלה המצות הוכיח מהרמב"ם דאינו לוקה מדלא מנה את המל"ת זו בפי"ט מהל' סנהדרין בין הלאוין דלוקין וגם המצה"ש הלך בעקבותיו והשמיטה ממלקות וכבר תמה על הרמב"ם הפרמ"ג בפתיחה כוללת מגמ' ר"ה דף כ"ח דמוכח כהחינוך ועי' במהר"ם שיק סי' הנ"ל מה שתירץ ע"ז, והפרטי דינים עי' רמב"ם הל' ממרים פ"ב והל' פסולי המקדשין פ"ב והל' תפלה פי"ד ולהלכה טוש"ע או"ח סי' קכ"ח: