Brit Moshe, Negative Commandments
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
נאמר (א) בישראל ולא תשימו קיחה כו'. לכאורה גם כאן צריך טעם דמדוע לא התחיל רבינו ז"ל במלת שלא כמו שהקשינו ריש מל"ת ס"א וביותר גדל' התימה כאן כיון שגם ברמזיו ל"כ במלת שלא וכל שאר מוני המצות ז"ל באמת התחילו גם את המל"ת זו במלת שלא הסמ"ק סי' ע"ג החינוך ואלה המצות מצוה תס"ח העיר מקלט ומצה"ש מצוה תס"ט וגם הרמב"ם בסה"מ וברמזיו ריש הרמב"ם דמדע מל"ת קע"א התחיל את המל"ת זו כדרכו בשאר מל"ת וא"כ מדוע שינה רבינו, ואפשר דבמל"ת שיש לה איזה שינוי מהשאר מל"ת שם ל"כ רבינו מלת שלא כדי לרמז על השינוי זו וגם להמל"ת זו יש שינוי דרוב מל"ת נלמדו מחד קרא אבל המל"ת זו נלמדה מתרי קראי דמולא תשימו קרחה בין עיניכם למת דכתיב בישראל פ' ראה פרשה י"ד פ"א לא הוה ידעינן אלא שמוזהרין בין עיניכם דוקא אלא כיון דכתיב בפ' אמור פ' כ"א פ"ה בכהנים לא יקרחו קרחה בראשם גמרינן בגז"ש דקרחה קרחה שגם בישראל מוזהר על כל הראש ומפסוק דכהנים גרידא לא הוה ידעינן דעל המת דוקא מוזהרין ע"כ כתיב ולא תשימו וגו' ללמוד בגז"ש דקרחה קרחה דעל המת דוקא מוזהרין כן איתא בספרא פ' אמור פ"א ובספרי פ' ראה ובגמ' קידושין ל"ו ע"א ומכות כ' ע"א וכ"כ הרמב"ם בסה"מ וז"ל ונכפלה אזהרה זו בכהנים באמרו לא יקרחו קרחה וגו' להשלים הדין הזה כו' וגם בחיבורו הל' עכו"ם פי"ב הל' ט"ו כתב וז"ל אחד ישראל ואחד כהן ששרט על המת אינו לוקה אלא אחת כו' כוונתו כיון דהפסוק שאצל כהנים איצטריך להשלים הדין של המל"ת זו וע"כ לא לקי גם בכהנים רק חדא וכ"כ הכ"מ שם ועי' בדינא דחיי מה שהאריך בקושיא ופירוקא בענין זה וגם בחינוך, וא"כ י"ל כיון דלא ידעינן את המל"ת זו רק מתרי קראי ע"כ לא התחיל רבינו במלת שלא כדי לרמז על השינוי זו וגם נ"ל ליתן תבלין לזה כיון דבכל מל"ת כשכ' רבינו שלא כו' ואח"כ כתב ע"ז שנ' י"ל דהפשט בדבריו כך דמפסוק זה מוזהרינן שלא לעבור על המל"ת זו ועיקר כוונתו לומר בזה שצריך להתרותו מפסוק זה דייקא כיון שלא מועיל לו התראה מפסוק אחר וע"כ קאמר שלא וכו' שנ' וגו' וכל זה י"ל בהני מל"ת שלמד מחד קרא אבל בהני מל"ת שלמד מתרי קראי כמו המל"ת זו כיון שגם אם התרה את הישראל מפסוק של הכהנים באמת ג"כ מועיל [עי' במנ"ח שמסופק בזה] ע"כ לא יוכל לומר שלא כו' שנ' וגו' כיון דלאו דוקא מפסוק זה צריך להיות ההתראה כמובן' וא"כ י"ל שרבינו באמת סובר דבמל"ת דילפינן מתרי קראי יכול להתרות מאיזה פסוק שירצה וע"כ לא התחיל את המל"ת זו במלת שלא אבל הרמב"ם ודכוותיה י"ל דסברו דאינו יכול להתרות את ישראל אלא מהפסוק שלו וע"כ התחילו הם שפיר גם את המל"ת זו כמו בהשאר מל"ת כמובן:
ותניא (ב) בת"כ ובמכות לחייב על כל קרחה וקרחה כו', הגמ' דמכות דף כ' יליף מקרחה יתירה שאצל כהנים שחייב על כל קרחה וקרחה ובגז"ש למד שגם בישראל הד"כ, ומדכ' רבינו לחייב על כל קרחה וקרחה משמע דדוקא על מת אחד אם קרח הרבה קריחות חייב על כל אחד ואחד אבל אם קרח קרח אחד על ה' מתים אינו חייב אלא אחת אף דבשריטה חייב בכה"ג על כל מת ומת וכ"כ הרא"ש ז"ל במכות שם וגם כתב טעם לחלק דדוקא בשריטה דמרבינן מלנפש הד"כ אבל בקרחה דליכא ריבוייא ע"ז אינו חייב וכ"כ כל הפוסקים חוץ מהחינוך שכ' אם קרח קרח אחד על ה' מתים ג"כ חייב חמש, וכבר עמדו עליו הדד"ח והמנ"ח והניחו בצ"ע. ומ"ש רבינו בין ביד בין בסם כן מוכח במכות שם מדקאמר לא צריכא דסך חמש אצבעותיו נשא פי' ריב"ן ברש"י שם וז"ל נשא פי' סם שמשיר את השיער והסך ממנו אינו צומח שיער בגופו עכ"ל ולכאורה מה נ"מ אי צומח עוד או לא ואפשר דכוונתו דמדלא נקט הגמ' סם אלא נשא מוכח דדוקא כשסך בסם שקורין נשא ח"ב אבל לא בסם אחר וע"כ מפרש דמה הוא נשא וכן יש להוכיח מהסמ"ק שכ' ואם סך ה' אצבעות בסם שקורין נשא כו' אבל מרבינו והרמב"ם נראה בפי' דלס"כ מדכתבו סתם או בסם וכן באמת הלכה כיון דגם הטוש"ע יו"ד סי' ק"פ כתבו או בסם.ונ"ל דיש להוכיח מרבינו והרמב"ם והטוש"ע שאם קרח בכלי אינו חייב מדכתבו בין ביד בין בסם משמע דבכלי לא אבל גם י"ל לאידך גיסא דסמכו דממה דכתבו בסם ממילא ידעינן דגם בכלי חייב כיון דבסם ג"כ לא הוי ביד וכן יש להוכיח בפי' מהרמב"ם בסה"מ מדכ' וכל מי שיגלח שער ראשו בקרחה על מת כו' ומדכ' שיגלח נראה דסובר שגם בכלי חייב, אבל הזוהר הרקיע ז"ל מל"ת קמ"ג אות נ"ה כתב בפי' דבכלי לא ואפשר שלמד א"ז מדאמר הגמ' לא צריכא דסך חמש אצבעותיו נשא ולא אמר שקרח בכלי בחמש מקומות, אבל מהמרש"ל בביאורו כאן נראה שגם בכלי חייב וא"כ צ"ע לדינא אבל אח"כ ראיתי בלבוש יו"ד שם שפסק שגם בכלי חייב:
גרסי (ג) בירושלמי דקידושין רב הונא מפקיד כו', לכאורה צריך להבין דמדוע הביא רבינו ראי' דגם נשים מוזהרות על לאו זה מהירושלמי תיפוק ליה דהשוה הכתוב אשה לאיש לכל עונשין שבתורה ותו הא רבינו במל"ת נ"ז כבר כתב דכל מל"ת שבתורה גם נשים חייבות חוץ מבל תקיף ובל יטמא למתים ובמל"ת ס"א גבי כתובת קעקע באמת סמך בזה עמ"ש במל"ת נ"ז כמו שכתבנו במל"ת ס"א מחודש ה' וא"כ מדוע לא סמך גם כאן בזה על התם, ונ"ל בס"ד ליישב דבקידושין ל"ה ע"ב איתא דאיסי בן יהודא סובר דנשים אינן מוזהרין על לאו דקרחה וכדי שלא נאמר דהלכה כאיסי ע"כ כתב רבינו א"ז כאן וגם שלא יהא קשה דמדוע באמת לא פסק כאיסי ע"כ הביא את הירושלמי דמוכח דלא כאיסי וגם הרא"ש בקידושין שם ובמוע"ק דף כ"ז הביא מהירושלמי זה ראי' דלא כאיסי וגם בטוש"ע סי' הנ"ל י"ל דמשום טעם זה כתבו דגם נשים מוזהרין בלאו זה אבל הרמב"ם דל"כ א"ז באמת צ"ל דסמך עמ"ש בהלכה ג' שם דכל מל"ת שבתורה אחד אנשים ואחד נשים חייבים חוץ מבל תשחית ובל תקיף ובל יטמא ובמעיי"ח דף קס"ו אות פ"ב ראיתי שכ' שצ"ע על הרמב"ם והחינוך דלא כתבו דגם נשים מוזהרין בלאו זה ובאמת על הרמב"ם אין אני רואה שום צ"ע כיון דכ' בהלכה ג' חוץ מבל תשחית כו' מוכח בפי' דסובר כת"ק ולא כאיסי אלא קושיא אחרת קשה על הרמב"ם דמדוע כתב בהלכה י"א שם גבי כתובת קעקע שגם נשים חייבים מדוע לא סמך גם בזה על כללו שכ' בהלכה ג' אבל כבר כתבנו מזה במל"ת ס"א מחודש ה':
ותניא (ד) בת"כ ובקידושין הרי אתה דן קרחה קרחה לגז"ש כו', לכאורה יש לדקדק דמדוע ל"כ רבינו שגם א"ז שחייב על כל קרחה וקרחה בגז"ש ילפינן כמו שאיתא בת"כ ובגמ' קידושין ומכות ואפשר כיון דרבינו כתב בריש דבריו ותניא בת"כ ובמכות לחייב על כל קרחה וקרחה ע"כ לא דיבר תו מזה, אבל דקדוק אחר ק"ל דבספרא וספרי ובגמ' קידושין ומכות הנ"ל איתא הגז"ש דקרחה קרחה מתחלה הלימוד ישראל מכהנים לחומרא דחייב על כל הראש ואח"כ הלימוד כהנים מישראל לקולא דמה ישראל על מת אף בכהנים כן ורבינו נקט להיפך מתחלה הלימוד דכהנים מישראל לקולא ואח"כ הלימוד דלחומרא ישראל מכהנים ושינוי זו באמת טעמא בעי. ונ"ל בס"ד ליישב דהמזרחי ז"ל פ' אמור פרשה כ"א פ"ה הקשה וז"ל היכי מצו רז"ל לדרוש שחייבים על כל הראש והא בין עיניכם כתיב ואם בראשם בא לרבות כל הראש קרא דבין עיניכם היכי מיתוקמה ואדרבא הוה להו למידרש איפכא לפי שנ' לא יקרחו קרחה בראשם שומע אני כל הראש ת"ל בין עיניכם לא אמרתי אלא על בין העינים בלבד דהשתא ליכא לאקשויי והא בראשם כתיב דבין העינים נמי ראשם הוא שאפי' מקצת ראשם ראשם מיקרי כו' וליכא למימר משום דכל היכא דאיכא למידרש לקולא ולחומרא לחומרא דרשינן לקולא לא דרשינן דה"מ בשאין שם הכרח אבל הכא איכא הכרח מקושיית והא בין עיניכם כתיב והראי' ע"ז שהרי לגבי חיוב הקרחה אם הוא על מת דוקא או בכל מקום דרשו אותו לקולא ואמרו על מת דוקא משום קושיית והרי על מת כתיב וצ"ע עכ"ל אבל הג"א ז"ל שם מיישב א"ז וז"ל ועוד נראה דודאי לענין לחייבו על כל הראש י"ל דלחומרא ילפינן ישראל מכהנים ואע"ג דכתיב בין עיניכם בין. עיניכם ג"כ הוא חלק אחד בראש כמו שאר הראש ולפיכך ילפינן לחומרא תדע דאם לא כתב בין עיניכם לא ידענו באיזה מקום לא יקרחו לפיכך כאשר כתב ולא תשימו קרחה בין עיניכם ר"ל בראש שהרי בין העינים חלק אחד בראש אבל גבי למת לא יתכן לחומרא מקשינן דהא למת כתב שאדרבא אם לא כתב למת הוה שפיר טפי ולפיכך למת דוקא ופשוט הוא והרא"מ אמר על קושיא הנ"ל שצ"ע ואין אני רואה מקום עיון עכ"ל וא"כ י"ל שרבינו ג"כ רצה לרמז על קושיית המזרחי לתרץ כתירוצו של הג"א וע"כ נקט מתחילה את הגז"ש על מת וכתב מלת דוקא להודיענו דמשו"ה מקשינן כהנים לישראל לקולא על מת משום דמלת מת הוא דוקא כמ"ש הג"א ועכשיו שידעינן הטעם דמדוע מקשינן כהני' לישראל לקולא שפיר מקשינן ישראל לכהנים לחומרא דכל הראש משום הכלל דלקולא ולחומרא לחומרא מקשינן כיון דע"ז ליכא הכרח לומר לקול' כמ"ש הג"א ודו"ק. ובמערבי על קיצור המזרחי בפ' אמור שם ראיתי שכ' וז"ל מה שהקשה הג' המחבר דאי חייב על כל הראש א"כ בין עיניכם ל"ל אישתמיטתי' דברי התו' קידושין דף ל"ו שכתבו דהאי בין עיניכם דגבי קרחה מיותר לגמרי ולא בא אלא ללמד ג"ש דבין עיניכם האמור בתפילין הוא במקום השער עכ"ל וכן תירץ המשכיל לדוד בחד תירוץ אבל איני יודע דמדוע הביא המערבי א"ז משמיה דהתו' הא גמ' מפורשת היא במנחות ל"ז ע"ב דלרבנן ילפינן מבין עיניכם מקום הנחת תפילין שבראש ואפשר שכיוון להראות שנעלם מהמזרחי התו' בסוגי' דענין זה אבל לי"נ שח"ו לומר זה אלא קושיית המזרחי בנוי' על הספרא שהביא שם וסתם ספרא ר' יהודא ור"י במנחות באמת לא דריש מבין עיניכם מקום הנחת תפילין שבראש וע"כ הקשה המזרחי שפיר כמובן:
וכמה (ה) שיעור הקרחה כו', עי' טור יו"ד סי' ק"פ שהביא בשם הרא"ש דבשתי שערות חייב אבל איסורא איכא אפי' בשער אחד משום דח"ש אסור מה"ת כמ"ש בביאורי הגר"א שם וא"כ יש להסתפק בדעת רבינו אי סובר כהרא"ש ואז צ"ל במ"ש וכמה שיעור הקרחה דכוונתו לענין חיוב או ל"ס כהרא"ש ואז צ"ל ששאל על השיעור גם לענין איסור, ונ"ל דזה תליא בפלוגתת הב"ח והבני חיי ז"ל ביו"ד שם בדעת הרמב"ם דהב"ח סובר שגם הרמב"ם סובר כהרא"ש אבל הבני חיי סובר דלהרמב"ם ליכא איסור בשער אחד עי"ש וא"כ כיון דלשון וכמה שיעור הקרחה שכ' רבינו היא לשון הרמב"ם דסוף הל' עכו"ם א"כ ממילא גם אליבא דרבינו שייך פלוגתת הב"ח והבני חיי כמובן, ולענין השיעור פסק רבינו כהרמב"ם אבל הרא"ש פסק שתי שערות ומדהביא המחבר בש"ע שם את שיטת הרא"ש בשם י"א מוכח דלא פסק כן. ודבר פלא ראיתי במל"ת זו בר"ן ז"ל מכות פ"ג במשנה הקורח קרחה בראשו שכ' וז"ל תולש בידו שער ראשו או זקנו על מת עכ"ל נראה בפי' דסובר דעל שער זקנו ג"כ חייב והוא פלא חדא דלא מצינו בשום מקום לא במפרשים ולא בפוסקים ולא במוני המצות שחייב גם על הזקן אלא אדרבא בכל מקום ליתא אלא שער ראשו ומדוע לא הביא חד מנהון את הר"ן ועל הר"ן ק"ל הא בראשם כתיב וא"כ מוכח מהפסוק גופא דדוקא על שער ראשו חייב ולא על שער זקנו, ואי"ל דהר"ן למד א"ז מדאמר הגמ' מנין לרבות כל הראש ת"ל בראשם לרבות כל הראש כו' וסובר הר"ן דכל הראש פירושו כל הראש ממש דהיינו מקדקדו ולמעלה דזה אא"ל כיון דהגמ' אמר אח"כ מה להלן כו' וחייב על הראש כבין העינים אף כאן כו' וחייב על הראש כבין העינים ופי' הריב"ן בין העינים וז"ל בראש סמוך לפדחת וגם הר"ן בעצמו שם מפרש בין העינים וז"ל היינו בהתחלת השער סמוך למצח ומדלא אמר הגמ' על כל הראש כבין העינים אלא על הראש כבין העינים מוכח בפי' דדוקא על שער ראשו חייב ולא על זקנו ותו ק"ל הא במנחות ל"ז ע"ב לענין הנחת תפילין איתא גובה שבראש מנלן כו' נאמר כאן בין עיניך ונאמר להלן לא תשימו קרחה בין עיניכם למת מה להלן בגובה שבראש מקום שעושה קרחה אף כאן בגובה של ראש מקום שעושה קרחה ואי נאמר דעל שער זקנו ג"כ חייב כיון דבראשם פירושו כל הראש ממילא לפי"ז גם על שער של גב העינים ג"כ חייב כיון שגב העינים ג"כ בכלל הראש וא"כ ליכא לימוד על הנחת תפילין שבראש אעכצ"ל דהגמ' באמת סובר דדוקא על שער הראש מוזהר ולא על שער שבגב העינים או שבזקנו וא"כ היכי כתב הר"ן שגם על שער זקנו חייב וצ"ע: