Brit Moshe, Negative Commandments
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
שארה (א) כסותה ועונתה לא יגרע כו'. עיקר הפסוק זה בפ' משפטים פכ"א פ"י גבי אמ' עבריה כתוב אם אחרת יקח לו שארה כסותה ועונתה לא יגרע פרש"י ז"ל מן האמה שייעד לו כבר אלא ילפינן מהפסוק ט' שם כמשפט הבנות יעשה לה דכל בנות ישראל בכלל הלאו זה כמו שאית' במכילתא שאעתיק לקמן בס"ד אבל עיקר הקרא שארה וגו' ל"כ אלא באמה עברי' וכ"מ מגמ' קידושין ט' ע"ב ודף ט"ז ע"א מדאמר הגמ' היקישה הכתוב לאחרת עי"ש ותבין והרמב"ם ז"ל בסה"מ וברמזיו ריש הרמב"ם דמדע מל"ת רס"ב באמת מייחס עיקר מל"ת זו על אמה עברי' דז"ל שלא למנוע מאמה העברי' היעודה שאר כסות ועונה שנ' שארה כסותה ועונתה לא יגרע וה"ה לשאר הנשים וכן כתבו ז"ל החינוך העי"מ האה"מ ומצה"ש מצ' מ"ו הזוה"ר מל"ת רנ"ז אות ק"ג וא"כ ק"ל על רבינו ז"ל דמדוע לא מייחסו גכ"כ ולא עוד שלא הזכיר במל"ת זו מאמה כלל לא בחיבורו כאן ולא ברמזיו ולא בקיצור שלו וגם על היראים ז"ל סי' קצ"א והסמ"ק ז"ל סי' רע"ו ורע"ז ק"ל שג"כ לא הזכירו מאמה כלום וזה באמת צ"ט:
ונ"ל בס"ד ליישבם דבמכילתא פ' משפטים פ"ג איתא וז"ל כמשפט הבנות וכי מה למדנו על משפט הבנות אלא הרי הוא בא ללמד ונמצא למד מה זו שארה כסותה ועונתה לא יגרע אף בת ישראל שארה כסותה ועונתה לא יגרע דברי ר' יאשיה ר' יונתן אומר בעבריה הכתוב מדבר אתה אומר כן או אינו אלא בבת ישראל כשהוא אומר אם אחרת יקח לו הרי בת ישראל אמור ומה ת"ל כמשפט הבנות בעברי' הכתוב מדבר עכ"ל וכפי מה שמפרש המרכבת המשנה ז"ל שם ר' יאשיה ור' יונתן בזה פליגי ר' יאשיה סובר שארה וכסותה וגו' באמה כתוב ובת ישראל ילפינן מכמשפט הבנות ור' יונתן סובר דשארה וכסותה אבת ישראל קאי ואמה נלמדת מהיקישא דכשמשפט הבנות עי"ש, וא"כ י"ל דהרמב"ם ודכוותייהו הנ"ל סברו כר' יאשיה וע"כ מייחסו את המל"ת זו על אמה עברי' אבל רבי' סובר כר' יונתן וע"כ לא מייחס את המל"ת זו רק על בת ישראל ולא הזכיר כאן מאמה כלל כיון דסמך עמ"ש במ"ע פ"ו וז"ל ואם ייעד אותה האדון לעצמו או לבנו הרי היא כשאר הארוסות כו' מוכח משם דיש לה כל דיני בנות ישראל וא"כ גם אליבא דהיראים והסמ"ק י"ל כן ודו"ק:
ומ"ש רבינו צוה הקב"ה שהנושא אשה לא יגרע ממנה כו', לכאורה יש לדקדק מדוע כתב רבינו את המל"ת זו בלשון צוה וכבר עמד מו"ה יוסף מקרעמניץ ז"ל בביאורו כאן ע"ז וז"ל צוה הקב"ה שהנושא אשה לא יגרע ר"ל שלא תאמר שפסוק זה מיירי דוקא בנושא שפחה ולא בנושא עברי' משום שהשפחה שפלה מאד לכן כתב רחמנא גבה לא יגרע לכך אמר המחבר צוה הקב"ה ר"ל צווי היא ולא לחלק בין שפחה לעברי', א"נ של"ת דוקא דברים שהכניסה לו בשעת נישואין בנדוני' כגון כסותה לא יגרע כלומר לא יטול לה אבל אם נחסר לה כסות או מזונות אינו מחויב ליתן לה לכך נאמר צוה הקב"ה שהנושא אשה לא יגרע ממנה שאר וכסות ועונה כלומר דומיא לעונה מה עונה לא שייך גבה הכניסה לו ואפ"ה צוה הקב"ה שלא יגרע אלא יתן לה כך כסות ומזונות לא יגרע אלא יתן לה עכ"ל. ולפי דברינו הנ"ל י"ל דכוונת רבינו לומר שעיקר צווי בלאו זה שהנושא אשה לא יגרע כו' כר' יונתן ולא על אמה עברי' כר' יאשיה או י"ל כיון דאיכ' פלוגתא בגמ' כתובות מ"ז ע"ב אי שאר וכסות ג"כ דאוריית' או עונה דוקא עי' רש"י רמב"ן ומזרחי פ' משפטים שם וברמב"ם ורהמ"ג הל' אישות פי"ב הל"א וכיון דרבי' באמת סובר דשלשתן דאורייתא עכ"כ צוה הקב"ה שהנושא אשה לא יגרע ממנה שאר כסות ועונה כלומר כל הני ג' דברים צווי דאוריי' הם ולא חד מהם דרבנן ודו"ק. ועי' פ"ד ז"ל ד"מ ח"ב דף ס"ו ע"א שהניח בצ"ע על רבי' דמדוע לא מנה שאר כסות ועונה לג' לאוין כיון דפסק דשלשתן דאוריי' הם וגם הדינא דחיי ז"ל מל"ת פ"א עמד ע"ז ומיישבו אבל לא ראה שכבר דיבר הפר"ד מתירוצו ומדחיהו בשתי ידים אלא תירוץ יפה ע"ז תמצא במעיי"ח דף כ"א ע"ב אות ב' ובמהר"ם שיק מצ' מ"ו וגם המגלת ספר מל"ת פ"א והנר מצוה סי' י"א אות פ"ח דיברו אריכות בזה, וכשתעי' היטב בפ"ד והדד"ח תראה דלפי דבריהם שפיר יש להבין את הסמ"ק הנ"ל שמנה מזונות למצוה בפ"ע וכסות כלל עם עונה שמנה ג"כ בפ"ע די"ל דהסמ"ק סובר לענין מניין כל אלמנה ויתום ועמוני ומואבי ונא ומבושל ג"כ כרבינו והרמב"ן שמנאם בפ"ע מהטעם שמפורשים כל אחד בפסוק בפ"ע ולא כהרמב"ם שמנאם ביחד וגם סובר דמזונות ועונה דאורייתא אבל כסות דרבנן וע"כ מנה מזונות בפ"ע ועונה ג"כ בפ"ע וכסות שהיא דרבנן כלל עם עונה כמובן: