המוציא (א) ש"ר כו' המל"ת זו נימנית לכ"ע הסה"מ מל"ת שנ"ט היראי' סי' קצ"ז החינוך העי"מ האה"מ ומצה"ש מצ' תקנ"ד והטעם שלא התחיל רבינו ז"ל במלת שלא י"ל כהנ"ל מל"ת פ"ד ועמ"ש רבינו ושילוח זה בגט כמו ושלחה מביתו כו' עי' בביאור ממו"ה יוסף מקרעמניץ ז"ל מ"ש ע"ז, ובנתיבות עולם מל"ת פ"ו ראיתי שכ' דרבינו משו"ה סתם ול"כ דמנין אזהרה למוציא ש"ר כיון דבגמ' כתובות מ"ו ע"א איכא פלוגתא ר"א יליף מלא תלך רכיל ור' נתן יליף מונשמרת מכל דבר רע ולא מוכרע הדין עם מי לזה סתם רבינו ולא הכריע ופליאה לי עליו דהיאך כתב דלא הכריע הלא לקמן מ"ע נ"ה פסק רבינו בפי' כר"א כמו שפסק הרמב"ם הלכות נערה פ"ג הל"א וצ"ע ועי' לעיל מל"ת ט' מחודש א' מה שכתבנו בענין זה ובמעיי"ח דף קפ"ח ע"א אות ס"א שכ' דברים עתיקים בזה: