Brit Moshe, Negative Commandments
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
הזהירה (א) תורה על מנחת קנאות כו'. מלת עליה שכ' רבינו ז"ל ט"ס דבמנחת קנאות פ' נשא פ"ה פט"ו ל"כ עליה לא בשמן ולא בלבונה אלא עליו כתוב ומלת עליה במנחת חוטא כתיב פ' ויקרא פ"ה פי"א והטעות זה איתא גם ברמזיו וגם בקיצו' הסמ"ג שלו וגם בהרמב"ם ז"ל הל' סוטה פ"ג הלי"ג ובסה"מ מל"ת ק"ד ק"ה [אבל בהל' מעשה הקרבנות פי"ב הל"ז י"ל דלא קאי מלת עליה אלא על מנחת חוטא [ובזה מיושב בס"ד הדקדוק שק"ל על הרמב"ם שם דנקט תחילה מנחת קנאות דלא כהמתני' מנחות נ"ט ע"א דנקטה מנחת חוטא תחיל' ודו"ק] אלא כיון שכוללן ביחד ע"כ הביא את הפסוק של מנחת חוטא דכתיב בתור' ברישא בפ' ויקרא וכן צ"ל הפשט בפירוש המשניות מנחות ע"ה משנה ג' במ"ש מנחת חוטא ומנחת קנאות נאמר בכל אחד משתיהן לא ישים עליה שמן ולא יתן עליה לבונה עי"ש ותבין] ובאמת ברמזיו ריש הרמב"ם דמדע רמז מל"ת ק"ד וק"ה איתא עליו וגם ראיתי אח"כ שכמעט בכל המוני מצות ז"ל יש טעות זה החינוך מצ' שס"ז כתב בלבונה עליה אבל במצ' שס"ו בשמן כתב עליו והמנ"ח העתיק את לשונו ולא הרגיש בזה הזוהר הרקיע מל"ת קמ"א אות נ"ד המעיי"ח דף קכ"א ע"ב אות ק"ט האה"מ ומצה"ש מצ' שס"ו ושס"ז ומהר"ש מצ' שס"ז וגם במכילתא שהביא הסה"מ מל"ת ק"ה והמגדול עוז הל' סוטה פ"ג הלי"ג בכולן איתא עליה ואחר החיפוש מצאתי בדבר המלך ז"ל שער ב' פרק קי"ט שג"כ הרגיש בקצת מקומות מטעות זה עי"ש שכ' טעם הפליא דמדוע במנחת חוטא כתיב עליה בלשון נקבה ובמנחת קנאות כתיב עליו בלשון זכר:
ואם (ב) נתן לוקה כו', כ"כ גם הרמב"ם הל' הנ"ל וצ"ל כיון דלוקין על לבונה בפ"ע ועל שמן בפ"ע ע"כ מנה רבינו שמן ולבונה לשתי אזהרות וכן באמת מנאו כל המוני מצות אבל לכאורה מנא להו דלוקה על שמן בפ"ע ועל לבונה בפ"ע וראיתי בכ"מ שם שכ' מקור לזה וז"ל משנה פ"ה דמנחות דף נ"ט ע"ב עכ"ל וצ"ל דהכ"מ סובר דמה דאיתא במשנה שם וחייב על השמן בפ"ע וחייב על לבונה בפ"ע קאי גם על מנחת קנאות אבל מרש"י שם נראה דלס"כ מדכ' וז"ל וחייב על שמן אם נותנו על מנחת חוטא אלמא דרש"י סובר דהמתני' לא קאי אלא על מנחת חוטא [וטעמו של רש"י נ"ל מדאיתא במתני' נתן עליה שמן ולא נתן עליו וגם מהברייתא שהביא הגמ' שם על מה דאי' במתני' נתן שמן על שיריה מוכח ג"כ דקאי על מנחת חוטא מדהביא את הפסוק שלה לא ישים עליה שמן עי"ש ותבין] אבל הברטנורה שם כתב דקאי על תרווייהו על מנחת חוטא ועל מנחת קנאות והתי"ט מפרשו דבהו כתיב לאו משא"כ באינך כוונתו בזה להראות דהמשנה זו קאי על מה שאיתא במשנה שלפני' מנחת חוטא ומנחת קנאות לא שמן ולא לבונה וע"ז קאמרה אח"כ וחייב על השמן בפ"ע ועל הלבונה בפ"ע וע"כ מפ' שפיר הברטנורה דקאי גם על מנחת קנאות ועל הראיות שכתבנו לרש"י צ"ל דסובר הברטנורה דהמתני' והבריי' נקטה לישנא דמנחת חוטא משום דכתיב ברישא בתורה כהנ"ל אליבא דהרמב"ם וא"כ י"ל דהכ"מ כתב לפום שי' הברטנורה, אבל מהרמב"ם בסה"מ מל"ת ק"ה נר' דלא מהמשנה דמנחות למד שהן שתי אזהרות דמדכתב וז"ל ובמכילתא לא יצוק עליה שמן ולא יתן עליה לבונה מגיד שהן שתי אזהרות עכ"ל ומדלא הביא את המשנה דמנחות על זה עכ"מ דגכ"ס כרש"י דמתניתין לא קאי רק על מנחת חוטא וע"כ יפה עשה המגדל עוז שקמציין המקור גם להרמב"ם בחיבורו את המכילתא זו ולא את המשנה דמנחות ודו"ק. ולענין שיעור למלקות ראיתי במהר"ם שיק מצ' שפ"ז שכ' וז"ל ואם נתן לוקה כו' וכתב המעיי"ח דנראה דעל השמן עובר ביציקה כל שהוא ובלבונה עובר בנתינת כזית דנתינה אמרי' דהיא בכזית וכמו דאמרי' לעיל בפרשת ויקרא לענין לאו דמנחת חוטא עכ"ל באמת המעיי"ח סי' הנ"ל בריש דבריו מסופק בזה אלא בסוף דבריו כתב וז"ל ומדסתם הרמב"ם משמע דדין מנחת קנאות שוה למנחת חוטא בכל מילי עכ"ל ומדכ' משמע נר' דלא ברירא ליה לגמרי ואפשר דמשו"ה ל"כ המהר"ש אלא דנר' אבל איני יודע דמדוע לא דיבר המהר"ש מהמוצל מאש סי' נ"א שהניח את זה בספק בדעת הרמב"ם אבל אח"כ ראיתי בנר מצוה סי' י' אות מ"ח שכ' לפתור את ספיקתו של המצ"מ א"כ קיימו הנ"מ והמעיי"ח בחדא שיטתא:
ודע דבלאו לא יצוק עליו שמן נסתפקתי אי דוקא על שמן זית חייב או גם על שאר שמנים דאע"ג דמפשטות לשון המשנה מנחות נ"ט ע"א נראה דדוקא על שמן זית חייב מדאיתא שם יש טעונות שמן ולבונה כו' והאי שמן פירושו שמן זית כיון דלמנחות לא הי' כשר אלא שמן זית כדאיתא במשנה שם דף פ"ו ע"א וברמב"ם הל' ביאת המקדש פ"ו הלי"ד ופ"ז הל"ח וכיון דפירושא דיש טעונות שמן היינו שמן זית ועל זה קאמרה המתניתין אח"כ ומנחת חוטא ומנחת קנאות אין טעונין לא שמן כו' ע"כ כוונתה דאין טעונין שמן זית אבל י"ל הפשט במתני' גם לאידך גיסא יש טעונות שמן היינו שמן זית לא לבונה ולא שמן היינו אף לא שאר שמנים ומה שהביאנו לזה יען שראיתי בסה"מ מל"ת ק"ב שכ' וז"ל הזהירנו מהשים שמן זית במנחת חוטא כו' ומדכ' גבי מנחת חוטא שמן זית ובמל"ת ק"ד גבי מנחת סוטה ל"כ אלא סתם שמן יש להסתפק בדעתו אי משום דסמך עמ"ש במל"ת ק"ב עכ"כ במנחת קנאות סתם שמן או דילמא משום דבאמת סובר דבמנחת קנאות בכל שמנים חייב ע"כ סתם וכתב סתם שמן, והסברא לחלק י"ל כיון דרש"י פ' נשא כתב וז"ל לא יצוק עליו שמן שלא יהא קרבנה מהודר שהשמן קרוי אור והיא עשתה בחשך וכתב הברטנורה עה"ת שם על רש"י וז"ל קשה מנא אמינא ליה וי"ל מדכתי' שמן למאור א"נ שלפי שגורם לאור שיהא קרוי אור בלשון בני אדם עכ"ל ולכאו' מדוע לא ניחא ליה בתירוץ הא' אבל בהנ"ל י"ל דג"כ הי' מסופק בספיקתינו הנ"ל וכיון דלפי תירוצו הא' י"ל דלא חייב אלא על שמן זית דשמן למאור גבי שמן זית כתיב ולפי תירוצו הב' י"ל דחייב בכל שמנים כיון דכל השמנים גורמים לאור עכ"כ את השני תירוצים וא"כ יש להסתפק בדעת הרמב"ם דאיזה תירוץ של הברטנורה סובר לעיקר, ובנ"מ סי' הנ"ל ראיתי שכ' וז"ל ודע דרבינו בסה"מ מל"ת ק"ב כתב הזהירנו מהשים שמן זית במנחת חוטא ואנכי לא ידעתי למאי איצטריך רבינו לפרש השמן שהוא שמן זית ומה בא ללמדינו והלא כל השמן שהיו מסתפקין בבה"מ בין למנורה ובין לנסכים ובין למנחות הי' בשמן זית ולא מצינו שהכשיר שמן ממין אחר בבה"מ אלא שמן זית בלבד כדמוכח במנחות דפ"ה ופ"ו וכן רבינו בחיבורו בהלכות איסורי מזבח פ"ו שהביא שם דין השמנים הכשרים למנורה ולנסכים ולמנחות לא דיבר אלא משמן זית בלבד ולא העלה רוח שפתיו בשאר שמנים אם הוכשרו אם לא הוכשרו אלא ודאי דסמך אקרא דלא הכשיר אלא שמן זית בלבד א"כ במנחת חוטא ובמנחת קנאות דאסר הכתוב נתינת שמן מסתמא בשמן זית הוא דאסר א"כ מאי למימרא, ואפ"ל דהא גופא קמ"ל דכי אסר הכתוב שלא יתן עליה שמן אינו אלא שמן זית בלבד אבל אם נתן בה משאר שמנים אינו עובר ולא פסלה דלא אסר הכתוב אלא שמן זית בלבד אלא דאכתי קשה קצת דבחיבורו לא השמיענו דין זה דשאר שמנים לא פסלה והדבר צ"ל תלמוד עכ"ל אבל לפי דברינו הנ"ל י"ל דבסה"מ הי' סובר הרמב"ם כתירוצו הב' של הברטנורה וכיון דסובר דבמנחת קנאות חייב בכל השמנים ע"כ איצטריך לאשמעינן במנחת חוטא דדוקא על שמן זית חייב כדי שלא נטעה דדינו כבמנחת קנאות אבל בחיבורו חזר כדרכו וסובר כתירוצו הא' של הברטנורה ואכ"ס דגם במנחת קנאות אינו חייב אלא על שמן זית וא"כ ליכא מקום לטעות ע"כ סתם גם במנחת חוטא מהטעם שכ' הנ"מ דדבר פשוט הוא דאינו חייב אלא בשמן זית ודו"ק. ודע דעל מל"ת הללו לא מוזהרין אלא הכהנים כ"כ החינוך והעיר מקלט ודבר המלך והמצות השם וכ"נ מהברייתא מנחות דף ס' ע"א מדקאמר' יכול בשני כהנים עי' תוס' שם ד"ה יכול נהי דלרש"י הנ"ל מחודש ב' לא קאי הבריית' זו רק על מנחת חוטא אבל להברטנורה כתבנו דעכצ"ל דקאי גם על מנחת קנאות וכיון דרבינו מנה שמן ולבונה לשתי אזהרות עכצ"ל דסובר כהברטנורה כדי שיהא מוכח גם ממתני' דמנחות הנ"ל כן ולא מהמכילתא גרידא הנ"ל מחודש ב' וא"כ ק"ל מדוע ל"כ רבינו ג"כ כהחינוך ודכוותיה, ונ"ל בס"ד ליישב בהקדים מדק"ל עוד על רבינו דמדוע לא התחיל את המל"ת הללו במלת שלא וצ"ל כיון דמשונין מהשאר מל"ת דלא נוהגין אלא בכהנים ע"כ שינה רבינו את התחלתם לרמז ע"ז על דרך שכתבנו במל"ת ע"ז מחודש א' וא"כ י"ל דמשו"ה ל"כ בפי' דאינם נוהגים אלא בכהנים כיון דסמך על מה שלא התחילם במלת שלא דממילא ידעינן מזה דאינם נוהגים אלא בכהנים ודו"ק: