Brit Moshe, Negative Commandments
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
שלא (א) לבא על נערה המאורסה כו'. שתי אזהרות נאמרו בא"א חד פ' אחרי פי"ח פ"כ ואל אשת עמיתך לא תתן שכבתך וגו' ואידך בעשרת הדברות לא תנאף וסובר רבינו ז"ל דואל אשת וגו' אזהרה לאיש ואזהרה לאשה ילפינן מלא תנאף אף דכתיב בלשון זכר מהדרש דהשוה הכתוב אשה לאיש לכל עונשין שבתור' אבל לכאורה קשה מדוע לא נאמר דנכללה אשה גם באזהרה דואל אשת וגו' מחמת הדרש זה אבל כבר מתרצו א"ז יפה המרש"ל והדינא דחיי בביאורם כאן ולפי דבריהם יוצא לנו מרבינו כמו שכתבנו דבפסוק לא תנאף נכלל הנואף והנואפת אבל בפסוק ואל אשת וגו' לא נכללה הנואפת אלא הוא אזהרה על נואף לחודא וכ"כ הרמב"ם ז"ל בסה"מ מל"ת שמ"ז ואין שום חילוק ביניהם במל"ת זו דמה שנר' מהסה"מ דאזהרת נואף ואל אשת וגו' הזהיר מלבא בין על נערה המאורסה בין על א"א ובין על בת כהן דעל שלשתן מוזהר מאזהרה זו גם רבינו ס"כ דמנערה מאורסה ובת כהן דיבר במל"ת זו ומא"א כתב בסוף מל"ת ק"ג וז"ל ואזהרת א"א כתובה במצות נערה המאורסה ואל אשת עמיתך וגו' וכ"כ בפי' ברמזיו כאן אלמא דגם רבינו ל"ס כהבה"ג ז"ל שמנה שלא לבא על א"א ושלא לבא על נערה המאורסה ושלא לבא על בת כהן לג' אזהרות מפני שהן חלוקין במיתה וכן מנה היראים ז"ל סי' רי"ד רט"ו ורכ"ט אלא רבינו סובר כמו שהשיג הרמב"ם על הבה"ג בסה"מ שורש ז' שאין ראוי למנות דקדוקי המצות והחילוקי' למצוה בפ"ע וכ"ס הזוהר הרקיע מל"ת שכ"ח אות קל"ה ועי' בדינא דחיי שמברר את שיטתם יפה, ומה שמייחס רבינו את המל"ת זו על נערה המאורסה שכ' שלא לבא על נערה המאורסה והסה"מ מייחסה על א"א שכ' הזהירנו מגלות ערות א"א וכן מייחסו השאר מוני המצות ז"ל לא מפני איזה פלוגתא שביניהם מייחסו כן אלא כבר נתן טעם לשבח לזה הדד"ח כיון שרצה רבינו לסיים העריות שהם בסקילה והוכרח להביא נערה המאורסה שג"כ בסקילה ע"כ מייחס את המל"ת זו בה, וכיון שבררנו בס"ד שאין שום חילוק בין רבינו והרמב"ם במל"ת זו אלא שניהם סברו שנכפלה אזהרת האיש כהנ"ל א"כ ק"ל על שניהם קושיא גדולה מדוע נקטו לאזהרה למל"ת זו את הפסוק ואל אשת עמיתך שהוא אינו אזהרה אלא לאיש כהנ"ל מדוע לא נקטו את הפסוק לא תנאף שהוא אזהרה לשניהם לאיש ואשה והחינוך והעי"מ ואה"מ ומצה"ש מצ' ל"ה באמת נקטו את הפסוק לא תנאף וגם על הסמ"ק קשה כיון שג"כ נקט ברמזי המצות שלו סי' ש"ד כרבינו:
ונ"ל בס"ד ליישבם דבמכילת' פ' יתרו פרשה ח' אי' וז"ל לא תנאף למה נא' לפי שנ' מות יומת הנואף והנואפת עונש שמענו אזהרה לא שמענו ת"ל לא תנאף עכ"ל ולכאו' קשה על המכילת' דבשבועות מ"ז ע"ב אי' שמעון בן טרפון אומר אזהרה לעוקב אחר נואף מנין ת"ל לא תנאף פירש"י לעוקב נעשה לו אפוטרופוס להרגיל לו נשים לניאוף וא"כ היכי ילפת אזהרה לא"א מלא תנאף הלא איצטריך לא תנאף לאזהרת עוקב אחר נואף ותירץ המרכבת המשנה על המכילתא שם דעל המכילתא לשיטתה באמת ל"ק מידי דבאותה פרשה איתא במכילתא וז"ל רבי אומר כתוב אחד אומר לא תחמוד וכתוב אחד אומר לא תתאוה כיצד יתקיימו שני מקראות הללו הר"ז אזהרה לעוקב אחר המנאף עכ"ל [ועי' בח"א בשבועות שם מ"ש ע"ז] וכיון דילפת אזהרה לעוקב מלא תחמוד ע"כ ילפת שפיר אזהרה לא"א מלא תנאף כן מיישב המרכבת, אבל אכתי ק"ל להיפך היכי יליף שמעון ב"ט מלא תנאף אזהרה לעוקב הלא איצטריך לאזהרת א"א וצ"ל דשב"ט סובר דעיקר אזהרה לנואף על א"א ילפינן מואל אשת עמיתך וגו' ועיקר הקרא לא תנאף בא להזהיר על עוקב אלא במשמעות הקרא לא תנאף נכפלה אזהרת נואף וגם אזהרת הנואפת ילפינן ממשמעו' זה מחמת דרשה דתנא דבי ר' ישמעאל כמ"ש רבינו אבל המכילתא סוברת דעיקר אזהרה על א"א לנואף ולנואפת ילפינן מלא תנאף והקרא ואל אשת עמיתך לא בא אלא לכפול אזהרת נואף מחמת חומר האיסור כמ"ש הסה"מ הנ"ל וע"כ ילפת אזהרה לעוקב מלא תחמוד, וא"כ י"ל דרבינו לשיטתו דסובר כשמעון ב"ט כמ"ש סוף מל"ת ק"ג ע"כ נקט אזהרה למל"ת זו ואל אשת עמיתך וגו' וכן צ"ל אליבא דהרמב"ם והסמ"ק אבל החינוך ודכוותיה י"ל דסברו כהמכילתא ע"כ נקטו אזהרה למל"ת זו לא תנאף ודו"ק: