לדון (א) בערכי אדם כו'. הפסוקים בפ' בחוקותי פרשה כ"ז ומרבינו ז"ל נראה שאע"פ שאלו נדרים הם ושם ערך כולל ארבעתם אעפ"כ מנה כל אחד למ"ע בפ"ע לפי שיש לכל אחד דין מיוחד וכן מנאו ז"ל הסה"מ מ"ע קי"ד עד קי"ז החינוך האה"מ מצ' ש"נ שנ"ג עד שנ"ה העי"מ מצ' שמ"ו שמ"ט עד שנ"א הזה"ר מ"ע קצ"ג אות ס"ו הפוע"צ מ"ע קל"ו קל"ח עד ק"מ הכ"ת מ"ע צ"ד עד צ"ז [עי"ש שמנה ערך בתים ואח"כ ערך שדות ובהמה ואדם שלא כסדר הקרא וזה טעמא בעי] הדה"מ שער א' פקט"ו עד קי"ח המעיי"ח דף קט"ו ע"א אות נ"ד המצה"ש ומהר"ש מצ' שנ"א שנ"ד עד שנ"ו אבל הבה"ג סי' הנ"ל מ"ע ג' לא מגלה דעתו במנין זה אלא כתב סתם פרשת ערכין והיראים השמיטם לגמרי, והפרטי דינים שכ' רבינו עי' רמב"ם הל' ערכין פ"א עד פ"ה: