כתוב (א) בפ' בא קדש לי כל בכור כו' המ"ע זו נכפלה בפרשת קרח פי"ח פט"ו וכן מנאו ז"ל הבה"ג סי' הנ"ל מצות עשה ג' הסה"מ מצות עשה פ' היראים סי' שנ"ג הסמ"ק סי' רמ"ד החינוך האה"מ מצ' שצ"ב הזהר הרקיע מצות עשה י' אות י"ח הכ"ת מ"ע פ"ח הפוע"צ מ"ע קנ"ו העי"מ מצ' שפ"ח הדה"מ שער א' פצ"ח המעיי"ח דף קל"ו ע"א אות ס' המצה"ש ומהר"ש מצ' של"ו שצ"ג עי' בכל המקומות שרשמתי ותראה דליכא שום פלוגתא ביניהם אלא בזה רבינו נקט גם ברמזיו ובקיצור הסמ"ג שלו את הפסוק דפ' בא וכן נקט הסמ"ק אבל השאר מוני המצות נקטו את הפסוק אך פדה תפדה דפ' קרח וזה באמת טעמא בעי מדוע לא נקטו את הפסוק דפ' בא שהוא קודם, והפרטי דינים שכ' רבינו עי' רמב"ם הל' בכורים פי"א ולהלכה טוש"ע יו"ד סי' ש"ה ועל מ"ש המל"מ בפ"א שם שגם לכהנת נותנין את הפדיון הבן עי' במעיי"ח סימן הנ"ל: