כתוב (א) בפ' ראה כי יהי' בך אביון כו'. וכן מנאו ז"ל הבה"ג סימן הנ"ל מ"ע ג' [עי"ש שמנה ג' מ"ע בצדקה א' פתוח תפתח ב' נתן תתן ג' העבט תעביטנו אבל רבינו לא מנה אלא ב' פתיחת יד לעני וליתן לו צדקה לחדא והוא המ"ע שמנה כאן והעבט תעביטנו דפירושו שאם לא רצה נקבל צדקה יתן בהלואה ג"כ לחדא והוא המ"ע צ"ג שמנה רבינו לעיל ועי' מה שכתבנו שם ולזה הסכימו כל השאר מוני מצות] הסה"מ מ"ע קצ"ה היראי' סי' מ"ח הסמ"ק סי' רמ"ז החינוך האה"מ מצ' תע"ט הזה"ר מ"ע כ"ט אות כ"ה הפוע"צ מ"ע קצ"ט הכ"ת מ"ע רכ"ג המעיי"ח דף קס"ז ע"א אות קט"ז העי"מ המצה"ש ומהר"ש מצ' ת"פ, ומ"ש רבינו בסוף מ"ע זו תניא בפ"ק דב"ק מי שהיה לו בתים שדות וכרמים כו' עי' בביאור הגאון מו"ה אייזיק שטיין ז"ל מ"ש על זה, והפרטי דינים שכ' רבינו עי' רמב"ם הל' מתנות עניים פ"ז עד פ"י ולהלכה טוש"ע יו"ד סי' רמ"ז עד רנ"ט ולענין הפליגתא של הראשונים שהביא הב"י סי' רמ"ח אי כופין על המ"ע זו כמו על שאר מ"ע עי' מה שכתבנו בזה לעיל מל"ת רפ"ט: