כתוב (א) בפרשת ויקרא [פ"ב פי"ג] וכל קרבן מנחתך במלח תמלח כו'. וכן מנאו ז"ל הבה"ג סי' הנ"ל מ"ע ג' הסה"מ מ"ע ס"ב היראי' סי' שע"א החינוך האה"מ מצ' קי"ט הזה"ר מ"ע ק"י אות מ"ו הפוע"צ מ"ע נ' הכ"ת מ"ע צ"ב הדה"מ שער א' פרק פ"א המעיי"ח דף מ"ה ע"א אות מ"ט העי"מ מצ' קכ"א [עי' בהגהותיו של החיד"א שם שכ' טעם לטיבול פרוסת המוציא במלח ועי' מ"ש בזה התוס' ברכות דף מ' ע"א בשם המדרש] המצה"ש ומהר"ש מצ' ק"כ והפרטי דינים שכ' רבינו עי' רמב"ם הל' איסורי מזבח פ"ה וגם מה שכתבנו במל"ת ס"ה מחודש ק"צ ובמל"ת ש"כ: