לעשות (א) בנגעי בגדים כמשפט כו' הפסוקים בפר' תזריע פרשה י"ג וכן מנאו ז"ל הסה"מ מ"ע ק"ב החינוך האה"מ מצ' קע"ב הזה"ר מ"ע ק"ג אות מ"ה הפוע"צ מ"ע ע"ח הכ"ת מ"ע קל"ו העי"מ מצ' קע"ד המעיי"ח דף ס"ה ע"ב אות צ"ז המצה"ש ומהר"ש מצ' קע"ה אבל הרמב"ן ז"ל לא מנה גם את המ"ע זו מהטעם הנ"ל מ"ע רל"א וגם בהבה"ג והיראי' ז"ל לא מצאתי ממ"ע זו אלא על הבה"ג י"ל דכללה בפ' נגעים שכ' שם אבל מהיראי' ע"כ מוכח דסובר כהרמב"ן, ומ"ש רבינו אין מטמאין בנגעי' אלא צמר ופשתי' בלבד או השתי או הערב כו' כ"כ גם הרמב"ם הל' טומאת צרעת פי"ג הל"א וגם הוסיף עוד הרבה פרטי דינים בזה והכ"מ שם הראה לכל אחד את מקורו אלא הרדב"ז ח"ד סי' קצ"ט הראה ממקום אחר ורבינו דלא הביא את כל זה י"ל דרצה לקצר וסמך עמ"ש צמר ופשתים בלבד או השתי או הערב עי' ברמב"ם היטב ותבין והפרטי דינים שכ' רבינו רובם מהרמב"ם פרק י"ב וי"ג שם: