שיהא (א) שכבת זרע טמא ומטמא כו'. וכן מנאו ז"ל הבה"ג סי' הנ"ל מ"ע ג' הסה"מ מ"ע ק"ה החינוך האה"מ מצ' ק"פ הזה"ר מ"ע ר"ג אות ס"ח הפוע"צ מ"ע פ"ו הכ"ת מ"ע קל"ט העי"מ מצ' קפ"ב עי"ש [שכ' תיקון גדול במ"ע זו] המעיי"ח דף ס"ח ס"ב אות כ"ז המצה"ש ומהר"ש מצ' קפ"א אבל הרמב"ן ז"ל השיג גם על המניין זה עי' בהשגותיו על הסה"מ מ"ע צ"ו, והפרטי דינים שכ' רבינו עי' רמב"ם הל' שאר אבות הטומאה פ"ה לענין טבילת בעל קרי בזמה"ז עי' טור ש"ע או"ח סי' פ"ט ולענין בעל נפש כתב החינוך וז"ל ואמנם בעל נפש המטהר לקריו גם היום מדה טובה וחשיבות היא לו ותבוא עליו ברכה ויודע דרך הטהרה ורוב טובה יחזיק בה עכ"ל וכ"כ העיר מקלט סי' הנ"ל ולענין ספיקתו של המנ"ח אי בטביל' עזרא פוסל חציצה עי' במהר"ם שיק סימן הנ"ל וגם עי' מה שכתבנו עוד בזה לקמן בהל' תשעה באב בשם פרדס לרש"י: