Brit Moshe, Positive Commandments
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
לשבות (א) ביוה"כ כו'. הפסוק פ' אמור פכ"ג פי"ב והמקור שהפסוק זה מ"ע בשבת דף קי"ד דאי' שם שבתון שבות למאי אילימא למלאכה והכתיב לא תעשה כל מלאכה כו' ומסיק הגמרא לעולם למלאכה ולעבור עליה בעשה ול"ת וכיון שמוכח מהגמרא דהוי עשה ע"כ מנאה רבינו ז"ל וכן מנאו ז"ל הבה"ג סי' הנ"ל מ"ע ג' [עי"ש שכ' וז"ל קדש שמנה ימים שבות שמונה ימים ראשון ושביעי של פסח ועצרת ויום הזכרון ויוה"כ וראשון ושמיני של חג הסוכות עכ"ל ולכאו' ק"ל הא הני ימים דחשיב אינם אלא ז' והיכי כתב שהם שמונה ונ"ל בס"ד בכוונת הבה"ג דחד מהם שבת והא דלא חשבו בפירוש מפני שסמך על מ"ש לקמן שם לשבות עבדך ואמתך ובהמתך כמוך וממילא לפי"ז גם במ"ש קדש שמונה ימים ג"כ צ"ל הפשט כן דחד מהם שבת וא"כ נסתר מה שכתבנו לעיל מ"ע כ"ט שהבה"ג לא מנה את המ"ע לקדש בשבת כיון שנכלל במ"ש קדש שמנה ימים וגם זה מוכח דסובר ג"כ כרבינו דרק לקדש בדברים ד"ת דמדחשיב יום כפור בין השמנה ימים כמובן] הרמב"ם בסה"מ מ"ע קס"ה ובחיבורו הל' שביתת עשור פ"א הל"א היראים סי' קי"ב החינוך ואה"מ ומצה"ש ומהר"ש מצ' שי"ז הזוה"ר מ"ע צ"ג אות מ"ב הפוע"צ מ"ע קכ"ב הכ"ת מ"ע קע"ב העי"מ מצ' שט"ו הדה"מ שער ד' פ' י"ג המעיי"ח דף ק"ז ע"א אות פ"ד אבל הסמ"ק לא מנה את המ"ע זו ונעלם ממני טעמו וצ"ע, ואת זה אי נוהג ביו"כ גם שביתת עבד ובהמה כתב השג"א סי' ע"ג דלמאן דאית ליה דאינו נוהג ביו"ט אינו נוהג גם ביו"כ ועי' טוש"ע או"ח סי' תרי"א:
וכל (ב) העושה בו מלאכה כו'. לכאו' ק"ל דלאיזה צורך הזכיר רבינו במ"ע זו גם את הל"ת וגם לעיל במל"ת ס"ח ג"כ קשה דמדוע הזכיר שם את העשה וכבר כתבנו מזה שם אבל לפי מ"ש המעתיק של הביאורי מהרש"ל כאן מיושב שפיר דז"ל יש ליתן טעם בשנותו את טעמו לאשמועינן דבטל מ"ע מה שלא עשה כן גבי שביתת שבת במצוה הקודמת והוא אשר אומר כי בא להודיע שהוא מ"ע דל"ת דלאו מ"ע היא אלא הפסוק אומר כי שבתון הוא מאחר שאין בו מלאכה שהרי אסרה התורה א"כ ממילא שבתון הוא ולא בא הכתוב ליתן עשה ע"ז והוא כמו שכתוב בחג הסוכות ביום הראשון שבתון וביום השמיני שבתון ע"כ אמר שהיא מ"ע ויורה על זה אמרו היא לכם כאלו אמר תהיה לכם ואולם בשבת לא הוצרך לאמרו דכתיב תשבת שהוא צווי ודו"ק עכ"ל וא"כ י"ל דגם לעיל במל"ת ס"ח הזכיר רבינו את המ"ע מהטעם שכ' המעתיק וכיון שכ' לעיל במל"ת ס"ח דבטל מ"ע ועובר על ל"ת ע"כ הוצרך גם כאן לכתוב כן כדי שלא יהא נר' כסתירה בדבריו ודו"ק ולעיל במל"ת ס"ח כתבנו בס"ד דברים עתיקים עי"ש ותמצא נחת: