Brit Moshe, Positive Commandments
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
להשבית (א) חמץ כו'. בפסחים דף ד' וה' יש כמה ילפותות ע"ז שראשון של אך ביום הראשון תשביתו שאור מבתיכם זהו ארבעה עשר ורבא יליף מלא תשחט וגו' ורבינו ז"ל פסק כרבא וגם רש"י ז"ל פ' בא פי"ב פט"ו נקט כרבא, אבל לכאורה יש לדקדק ברבינו כיון שכ' ודרשו רבותינו שראשון זה הוא יום ארבעה עשר א"כ נראה שסובר כהשאר ילפותות של הגמרא א"כ מדוע הביא תו את הא דרבא אבל אח"כ ראיתי שמש"כ רבינו מריש מ"ע זו עד והשבתה זו לר"ע לשון זה ממש כתב הרמב"ם ז"ל הלכות חו"מ פ"ב הל"א והכ"מ ז"ל באמת כבר עמד על הרמב"ם בזה ומתרצו והמעשה רוקח שם נתן גם תבלין לדבריו עי"ש, אבל עדיין יש לי דקדוק אחר ברבינו דמדוע כתב מ"ע מה"ת בשלמא הרמב"ם כתב שפיר מלת מה"ת כדי שלא נטעה שמ"ע דרבנן היא אבל ברבינו ל"ל כן כיון שמנה אותה בין הרמ"ח מ"ע וא"כ מדוע ל"כ סתם מ"ע להשבית כו' כדרכו בהרבה מ"ע ובהרבה ראיתי שכ' מ"ע מה"ת וזה באמת ג"כ טעמא בעי, וע"כ נ"ל בס"ד לומר ברבינו כלל זה דבהאי מ"ע שהביא רבינו גם את המ"ע דרבנן שיש לה כגון הכא שמ"ע מדרבנן לבדוק אור לארבעה עשר כמ"ש רבינו שם כתב מ"ע מה"ת כוונתו בזה דמה"ת המ"ע כך ומדרבנן כמ"ש לקמן אבל היכא דליכא גם מ"ע דרבנן שם ל"כ רק מ"ע כמובן, ומ"ש רבינו בשם רש"י והרמב"ם דמדאורייתא בביטול בעלמא סגיא דהיינו מתשביתו כ"כ רש"י בפסחים דף ד' ע"ב ד"ה כל הבתים והרמב"ם שם הל"ב עי' בכ"מ שהביא גם הנוסחא ישנה של הרמב"ם דלחמץ ידוע לא מועיל הביטול וכבר דברו אריכות בזה האחרונים ובראשם הפנ"י שם, ומ"ש רבינו בשם ר"י דביטול מטעם הפקר כ"כ התוס' שם ד"ה מדאוריי' ועי' בר"ן מובא גם בב"י או"ח סי' תל"א שכ' טעם לשבח דהיאך מועיל הביטול אע"ג דהפקר כה"ג לא מהני וגם מזה כבר דברו האחרונים אריכות, ומ"ש רבינו אור לארבעה עשר כו' פי' לילה כו' נ"ל בס"ד שכיוון בזה לאפוקי משיטת הראב"ד ז"ל מובא במחה"ש ריש סי' תל"א עי"ש ותבין, והשני טעמים שהחמירו החכמים לבדוק שכ' רבינו גם התו' ריש פסחים כתב כן ודלא כרש"י שכ' שהבדיקה כדי שלא יעבור בב"י וב"י וא"כ מוכח גם מרבינו דסובר דאין לבדיקה עיקר מה"ת והמג"א סי' תל"א ס"ק ב' באמת פסק כן כמ"ש המחה"ש שם אבל ק"ל על זה ממ"ש המג"א שם סק"ז דבדיקת חמץ הוי דאורייתא כ"ז שלא ביטל וצ"ע, ומ"ש רבינו בהא דינא דהבודק צריך שיבטל שמנהג כשר לבטל אף בשעת הביעור כ"כ גם הטור סי' תל"ד בשם הרא"ש וכן הלכה בש"ע שם, ומ"ש רבינו על נשים בהא דינא דהכל נאמנים על בדיקת חמץ כ"כ גם התו' פסחים דף ד' ע"ב ד"ה הימנוהו, ומ"ש רבינו מד"ה אין בודקין לא לאור החמה עד ד"ה אין חוששין כל זה תמצא בפסחים דף ח' וברמב"ם פ"ב מהל' חו"מ מהל' ד' עד הל' ז' ובטוש"ע סי' תל"ג ואע"ג דאי' בגמ' חצר כתב רבינו באמצע חצר כלשון הרמב"ם ועי' בלח"מ מה שהקשה ע"ז ותירוצו כתב גם הב"ח סי' הנ"ל, ומ"ש רבינו אין חוששין שמא גיררה חולדה כו' משנה שם דף ט', ומ"ש המפרש בים כו' מימרא דרב ורבא שם דף ו' ועי' בב"י ובב"ח סי' תל"ו שהביאו את כל השיטות בזה, ומ"ש כשבודק אדם כו' משנה שם דף י' ע"ב ומ"ש חל י"ד להיות בשבת כו' סוגיא דפסחים דף י"ג ודף כ' ועי' בטוש"ע סי' תמ"ד להלכה בזה, ומ"ש מי ששכח ולא בדק בליל י"ד כו' משנה דף י' ע"ב ומ"ש בשם ר"י והרמב"ם הפשט בתוך המועד כ"כ התו' שם והרמב"ם פ"ג ועי' טוש"ע סי' תל"ה, ומ"ש מהברכה עי' בב"י סי' תל"ב שמברר א"ז יפה, ומ"ש בהא דינא דמוצא חמץ ביו"ט מימרא דרב בפסחים דף ו' ע"א וכ"כ הרמב"ם פ"ג הל"ח אלא הרמב"ם הביא גם א"ז דבשל הקדש אינו צריך ורבינו י"ל דסמך על מ"ש לעיל במל"ת ע"ט דבשל הקדש אינו צריך מחיצה גבוה עשרה טפחים ועי' בטוש"ע סי' תמ"ו, ומ"ש רבינו קיי"ל כר' יהודא דאין ביעור חמץ אלא שריפה כ"כ גם התוס' שם דף כ"ז ע"ב ד"ה אין ביעור וכ"כ הטור סי' תמ"ה בשם רש"י אבל הרמב"ם הל' י"א שם פסק כהחכמים והרהמ"ג כתב דכן פסקו הגאונים והכ"מ גם בב"י האריך לברר את שיטתם ובש"ע פסק להל' כשיטת הרמב"ם והגאונים אלא הרמ"א כתב שהמנהג לשרופו ועי' שג"א סי' פ"ז מ"ש בזה, ומ"ש רבינו בהא דחמץ שנפל' עליו מפולת משנה היא שם דף ל"א ע"ב ומימרא דרב חסדא וצריך שיבטל בלבו ומוסכם מכל הפוסקים וכן הלכה בטוש"ע סי' תל"ג:
ודע שהבה"ג סי' הנ"ל מ"ע ג' והסה"מ מ"ע קנ"ו והסמ"ק סי' צ"ד והחינוך ועי"מ ואה"מ ומצה"ש ומהר"ש מצ' ט' והזוה"ר מ"ע ל"ו אות כ"ז והפוע"צ מ"ע ו' והכ"ת מ"ע קס"ב והדה"מ שער ד' פ"ה והמעיי"ח דף ו' ע"א אות מ"ב כולם מנאו את המ"ע זו אבל היראים לא מנה אותה ונעלם ממני טעמו בפרט כפי מ"ש הזוהר הרקיע סי' הנ"ל דבירושלמי סנהדרין איתא חמץ חייבין עשה על ביעורו דכתיב תשביתו בודאי קשה דמדוע השמיטו וצ"ע, וגם על העיר מקלט סי' הנ"ל שכ' וז"ל להסיר החמץ ביום י"ד אבל אין לוקין על לאו זה אם לא עשה בו מעשה כו' עכ"ל ק"ל דמה מלקות שייך על העשה ואי"ל דכוונתו כמ"ש החינוך סי' הנ"ל וז"ל ונוהגת בכל מקום ובכל זמן בזכרים ובנקבות והעובר עליה ולא השביתו בטל עשה דתשביתו ואם יש חמץ במשכנותיו עובר ג"כ על ל"ת שנאמר שאור לא ימצא בבתיכם אבל אין לוקין על לאו זה אם לא עשה בו מעשה שהל' היא לאו שאין בו מעשה אין לוקין עליו עכ"ל ונא' דגם העיר מקלט כיוון על הל"ת של העשה זו אבל זה דוחק כיון דעיקר חסר מן הספר וצ"ע אם לא שנאמר שיש ט"ס בדבריו וכ"צ להיות להסיר החמץ ביום י"ד וגם על ל"ת עובר אבל אין לוקין כו', ועל מ"ש החינוך שמ"ע זו נוהגת גם בנשים כתב השג"א סי' פ"ב הטעם משום דאלים העשה זו ע"י הלאו ועי' במהר"ש סי' הנ"ל מ"ש בזה וגם עי' לעיל מל"ת ע"ז וע"ח שהם הל"ת של המ"ע זו מה שכתבנו שם: