Brit Moshe, Positive Commandments
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
מ"ע (א) מה"ת לאכול מצה כו'. כ"כ גם הרמב"ם ז"ל הל' חו"מ פ"ו הל"א ומנאה בסה"מ מ"ע קנ"ח וכן מנאו ז"ל היראים סי' ק"ח הסמ"ק סי' רי"ט החינוך העי"מ האה"מ המצה"ש ומהר"ש מצ' י' הזוה"ר מ"ע פ"ו אות מ' הכ"ת מ"ע קס"ב הפוע"צ מ"ע ז' הדה"מ שער ד' פ"ז המעיי"ח דף ו' ע"ב אות מ"ד אבל הבה"ג ז"ל סי' הנ"ל מ"ע ג' כתב וז"ל לאכול פסח צלי לאכלו על מצות ומרורים עכ"ל ואפי' אם נאמר שנכללה המ"ע של אכילת מצה במ"ש לאכלו על מצות ומרורים מ"מ לא נשמע מזה אלא בזמן המקדש אבל לא בזה"ז וצ"ע, והפרטי דינים של המ"ע זו שכ' רבינו עי' בהרמב"ם שם ולהלכה בטוש"ע או"ח סי' שנ"ג עד סי' תס"ז ובשג"א סי' צ"ד ול"ה מה שמפלפל בטעמא דמצה גזולה ובסי' צ"ו מה שמפלפל באם אין לו רק מצה של חדש:
ועוד (ב) אמרינן במס' סופרי' כו'. כן איתא במס"ס פרק כ"א אבל לכאו' צריך להבין כיון שדרכו של רבינו לקצר ול"כ אלא מה שנפ"מ לדינא א"כ מדוע העתיק את מ"ש המס"ס ולעתיד לבא עתידין ליגאל בו מה נפ"מ בזה והטור או"ח סי' תכ"ט שהביא ג"כ את המס"ס באמת השמיט את זה ולא הביא אלא מ"ש די"ב נשיאים הקריבו את קרבנם והב"י מפרש דכיון דיצא רוב חודש בקדושה לכן אין מתענין כלל בכל חודש ניסן עי"ש אלמא דממ"ש המס"ס ולעתיד לבא כו' לא למדו כלום וא"כ מדוע לא השמיט גם רבינו את זה, ונ"ל בס"ד דלפי מ"ש הפשט במס"ס הגה"ק מו"ה אלעזר מקראקא ז"ל בספרו מעשה רוקח על משניות מובא גם בכסא רחמים שם וגם הח"ס חאו"ח סי' ק"ג הסכים לפשטו דז"ל והנה מ"ש הטור להקל אחר החג ואפי' למנהגינו שמחמירים עד ר"ח אייר מ"מ רצה הב"ח להקל בתי"צ והמג"א כתב שהמיקל בתי"צ לא הפסיד והח"י כתב שנ"ל עיקר שלא להתענות יע"ש וכל זה גרם על שלא ידעו טעם המס"ס שהחמיר אפי' אחר החג רק שהמציאו בי' טעם מנפשיה הואיל ויצא רוב חודש בקדושה וא"כ ס"ל להגאונים שלא להחמיר בימים הטפולים כמו בעיקר הימים אבל זכינו לדבר ה' אמת בפי הגאון מו"ה אלעזר בראד בספרו מעשה רוקח ריש פסחים והנה אמת ונכון הדבר כי מעיקר הדין אוסר מס"ס להתענות אחר החג מפני בהמ"ק שהתחנך בהם ויש לנו לעשות סי' שאנו מאמינים ומצפים מתי אנחם ושמחים אנו לקראת ביאת הזמן ההוא והמקיל בו חוששים עליו באינו מצפה או אינו שמח ע"כ מנהגינו על דרך האמת בזה בלי ספק ואם אינם נביאים בני נביאים הם עכ"ל וא"כ ממילא שפיר י"ל שגם רבינו כיוון הפשט במס"ס כמ"ש המעשה רוקח וע"כ העתיק שפיר את מ"ש ולעתיד לבא כו' כיון דזה היא עיקר הקוטב ללמד על כל החודש עי' במעשה רוקח ותראה שכן היא:
וגם בש"ע סי' הנ"ל פסקינן כהמס"ס דז"ל המחבר אין נופלים על פניהם בכל חודש ניסן ואין אומרים צדקתך בשבת במנחה ואין מספידין בו ואין מתענין בו כו' אבל לכאו' ק"ל דהיאך כתב ואין מספידין בו דכוונתו על כל החודש הא המחבר בעצמו בב"י עמ"ש הטור בשם מ"כ דאין מתענין עד אחר א"ח והביא ראיה לזה ממס"ס כתב הב"י ע"ז וז"ל דאי אמרינן דטעמא דמס"ס משום דיצא רובו בקדושה אז ליכא ראי' ממס"ס שיהא אסור כל ניסן אלא על תענית אבל אז באמת מספידין אבל אי הוה אמרינן דטעמא שהוקם המשכן ושהקריבו הנשיאים לא סגיא אלא לשלא יתענו באותם ימים עצמם הוה אפשר לומר דמייתי שפיר ראי' ממס"ס להספד נמי על אותן ימים לבד שמאחר שכל אחד עשה ביומו יו"ט וממילא משמע דאסור נמי בהספד כ"כ הב"י וא"כ ק"ל דהיאך סתם בש"ע דאין מספידין כל ניסן ממנ"פ אי סובר כהפירוש הא' שכ' בב"י דמשום דיצא רובו בקדושה עשו כל החודש יו"ט א"כ ליכא ראי' על מספידין כלל כמ"ש בב"י ואי סובר כהפי' הב' שכ' בב"י אז ג"כ אינו אסור אלא עד אחר א"ח וא"כ היכי סתם בש"ע דאין מספידין כל החודש אלא על גוף הדין באמת ל"ק כיון דאנן זכינו להפי' האמיתי של המעשה רוקח הנ"ל במס"ס ע"כ שפיר אסור גם הספד כל החודש אבל המחבר דל"ס בב"י בכוונת המס"ס כהמעשה רוקח באמת קשה עליו כהנ"ל, אם לא שנאמר דהמחבר לעצמו באמת סובר כהמ"ר ובב"י דל"ס כוותיה צ"ל דל"כ אלא אליבא דהטור דבהטור עכצ"ל דל"ס כהמ"ר כיון דכתב דלא אסור בהספד ובתענית אלא עד אחר א"ח ואי הוה סובר הטור בהבנת המס"ס כהמ"ר אז נשארה עליו קושית הב"י דאמאי לא פסק דכל החודש אסור בהספד ובתענית ול"ל כתירוצו של הב"י משום דבטלה מגילת תענית ורק עד א"ח נהגו כבוד משום דכ"א עשה ביומו יו"ט כיון דלפי המ"ר גם אחר א"ח הוי יו"ט כמו קודם א"ח אעכצ"ל דהטור ל"ס בדעת המס"ס כהמ"ר ועכ"כ הב"י את פירושו בהבנת המס"ס כמ"ש אבל לעצמו באמת סובר הב"י כהמ"ר וע"כ שפיר פסק בש"ע דכל החודש אסור בהספד ובתענית וכמ"ש הב"י על קודם א"ח משום דיש סברא פסקינן כהמס"ס וכמ"ש הח"ס בתשובה הנ"ל כמובן:
אולם על עיקר המס"ס לכאו' ק"ל דהיכי כתב דמשום זכר חינוך המשכן אסור בכל ניסן התענית הא הד"מ ריש הל' חנוכה הביא בשם מרדכי הארוך שכ' בשם מגילת תענית דמשום חנוכת המזבח היו עושין יו"ט בחנוכה וחנוכת המזבח דקא' כוונתו על חנוכת המשכן כמ"ש המחה"ש שם וא"כ היכי כתב המס"ס דעושין זכר לחנוכת המשכן בניסן, ונ"ל בס"ד ליישב בהקדים מדק"ל על הח"ס סי' הנ"ל שכ' דהגמ' לא פליג על המס"ס דלא כהב"י משום דבודאי יש לעשות שמחה וזכר לחינוך בית משכן שכינת ד' בישראל אלא בזמן בית שני שאז היו עושין יום שמחה זכר לחינוך בית שני וגם אי' במגילת תענית דבי"ב באדר היו עושין יו"ט זכר לחינוך מקדש הורדוס א"כ אז לא היה צריך לעשות זכר למשכן כיון דהיו עושין זכר לחינוך המקדש שני או למקדש הורדוס אבל אח"כ שבטלה בעוה"ר מגילת תענית בודאי צריך לעשות זכר למשכן הראשון התחלת השראת שכינה בישראל וא"כ הש"ס דילן וגם המס"ס לא פליגי כ"כ הח"ס, ולכאו' ק"ל הא מהמרדכי הארוך הנ"ל נר' בעליל דאף בזמן בית שני הי' עושין זכר למשכן ועוד ק"ל דהיכי כתב דאף בתר דבטלה מגילת תענית מ"מ זכר למשכן היו עושין הא ממגילת תענית הביא המרדכי הנ"ל שהיו עושין זכר למשכן ואפ"ה בתר דאמרינן בטלה מגילת תענית אף זכר זה בטל כמו שנ' מהד"מ שם מדמסיים בשם מו"ה אשר מפראג וסעודת חנוכה רשות וכ"כ הרמ"א שם ולפי הח"ס היה צריך להיות סעודת מצוה בחנוכה משום זכר חנוכת המשכן עכ"פ. ונ"ל בס"ד ליישב דכבר הקשה האלי' רבה מובא במחה"ש ריש הל' חנוכה דהיכי כתב המגילת תענית דבחנוכה עושין זכר משום הקמת המשכן הא הקמת המשכן לא הי' אלא בניסן ותירץ דבאמת הי' נגמר המשכן בחנוכה אלא שהמתין הקב"ה בהקמתו עד ניסן משום שבו נולד יצחק וא"כ י"ל דבחנוכה באמת לא היו עושין זכר אלא על מה שנגמר המשכן ובניסן היו עושין זכר על הקמת המשכן וא"כ ל"ק על הח"ס מידי כיון דל"ק הח"ס אלא דעל תחלת השראת השכינה בישראל דהיינו הקמת המשכן צריך לעשות זכר אף בתר דבטלה מגילת תענית והזכר שכ' במגילת תענית שהביא המרדכי הנ"ל באמת לא היה משום הקמת המשכן אלא משום שנגמר אז המשכן כמ"ש האלי' רבה וע"כ בתר דאמרינן דבטלה מגילת תענית גם זה בטל וגם הקושי' הראשונה הנ"ל ל"ק כיון די"ל דהח"ס ל"כ אלא על הזכר שעושין משום תחלת השראת השכינה דהיינו משום חינוך הקמת המשכן את זה לא עשו בזמן בית שני דכיון דהיו עושין אז זכר לחינוך בית שני או בית הורדוס ע"כ ל"צ אז לעשות עוד זכר להקמת המשכן כיון דהקמת המשכן נכלל בהזכר שעושין בשביל הקמת המקדש כיון דמשכן ומקדש אחד הוא כמ"ש הגמ' ריש עירובין אבל את הא דמגילת תענית שבמרדכי הארוך שהיו עושין משום שנגמר המשכן ולא משום זכר תחלת הקמתו ע"כ אפי' בזמן בית שני היו עושין זכר זה כיון דלזכר זה ליכא שום שייכות עם הזכר שהיו עושין משום חינוך המקדש כמובן וא"כ ממילא מיושב שפיר גם קושיתינו הנ"ל על המס"ס דכיון דהמס"ס קאי על הזכר שעושין בניסן משום הקמת המשכן והמגילת תענית שהביא המרדכי הנ"ל קאי על זכר שעושין על שנגמר אז המשכן כמובן. וגם מיושב בס"ד בהנ"ל הקושיא שהקשה העולת שבת סי' תכ"ט על המס"ס דהיכי קאמר הגמ' בתענית דכתיב במגילת תענית דמריש ירחא דניסן עד תמניא ביה איתוקם תמידא ע"כ אין מתענין בו תיפוק ליה דאין מתענין בו משום הקמת המשכן אבל לפי הח"ס הנ"ל דבזמן בית שני כיון שהיו עושין זכר לחינוך הבית לא היו עושין אז זכר על הקמת המשכן שפיר קאמר הגמ' כיון דהגמרא קאי בזמן בית שני ודו"ק: