לדון (א) בדיני נזקי הגנבה כו' וברמזיו כתב לדון בגניבה במיתה ובתשלומין שנא' כי יגנוב איש שור או שה וגו' אם במחתרת ימצא הגנב כו', הפסוקים פ' משפטים פכ"א פל"ז ופרשה כ"ב פ"א ורבינו ז"ל מנה תשלומי כפל דו"ה או להרגו לבא במחתרת או למכרו למ"ע אחת וכן מנאו ז"ל הבה"ג סי' הנ"ל מ"ע ג' הסה"מ מ"ע רל"ט החינוך האה"מ המצה"ש ומהר"ש מצ' נ"ד העי"מ מצ' נ"ה הפוע"צ מ"ע כ"ג הכ"ת מ"ע ר"ד המעיי"ח דף כ"ד ע"א אות מ' אבל הראב"ד ז"ל בהשגותיו על הרמזי מצות דריש הרמב"ם דמדע רמז מ"ע רל"ט השיג על המנין זה וסובר למנות את הנ"ל לב' או לג' מ"ע ורבינו בקיצור הסמ"ג שלו לא כתב במ"ע זו רק מדין כפל ואי באמת חזר שם והלך בשי' הראב"ד אז נתוסף לו מצות עשין וצ"ע, והפרטי דינים שכ' רבינו רובן מהרמב"ם הלכות גניבה ולהל' עי' טוש"ע חו"מ סי' שמ"ח עד סי' שנ"ט: