ואהבת (א) לרעך כמוך כו'. בפ' קדושים פי"ט פי"ח כתב רש"י ואהבת לרעך כמוך אר"ע זה כלל גדול בתורה והיא מהספרא שם פ"ד ובשבת ל"א ע"א איתא דעלך סני לחברך לא תעביד זו היא כל התורה כולה ורבינו שהשמיט את הא דר"ע י"ל דסמך על מה שהביא את הגמ' דשבת ובקיצור הסמ"ק שלו שבאמת לא הביא את הגמ' דשבת ע"כ הביא את הא דר"ע ומ"ש רבינו ברמזיו וז"ל להתנהג עם חבירו כאשר יראה שחבירו מתנהג עמו שנ' ואהבת לרעך כמוך דבר זה צ"ע אצלי וגם עי' בהשאר מוני המצות ותראה כי לא תמצא מזה הבה"ג סי' הנ"ל הסה"מ מ"ע ר"ו היראים סי' ל"ח הסמ"ק סי' ח' החינוך ואה"מ מצ' רמ"ג הזוה"ר מ"ע מ"ה אות ל' הפוע"צ מ"ע צ"ט הכ"ת מ"ע רמ"ח העי"מ מצ' רמ"ה הדה"מ שער א' פ"ז המעיי"ח דף פ"ג ע"א אות מ"ה המצה"ש והמר"ש מצ' רמ"ד:

אבל (א) אדם רשע כו'. כן סובר רנב"י בפסחים קי"ג ע"ב אבל רב ל"ס דמצוה לשנאותו אלא מותר לשנאותו וא"כ לכאורה ק"ל על רבינו דלעיל במל"ת ה' סתם כרב והיכי סתם כאן כרנב"י אבל אח"כ ראיתי שכבר עמד ע"ז המרש"ל בביאורו כאן ותירץ וז"ל ומ"ש למעלה בלאו דלא תשנא מותר ל"ק כי שניהם בגמ' רב אמר ומותר ומדקדק מפסוק של תורה כי תראה חמור שונאך וגו' ורנב"י אמר אפי' מצוה ומביא דברי קבלה יראת ד' שנאת רע שהוא משמע מצוה ומה שהזכיר הספר מותר זהו על הפסוק של כי תראה וגו' דלא מוכח מיניה מצוה רק מותר ובעבור זה הזכיר עכשיו זה הפסוק של קבלה כדי להודיע שהוא מצוה וכן לקמן במצות פריקה בעבור שהתחיל לפסוק של כי תראה וגו' כתב שהוא מותר ודו"ק עכ"ל אבל לכאורה דבריו תמוהים כיון דלעיל במל"ת ה' ג"כ הביא רבינו את הפסוק יראת ד' שנאת רע אבל כבר דיבר מזה המעתיק של המרש"ל ומתרצו שפיר עי"ש וגם אנו כבר כתבנו בס"ד אריכות בהא דינא לעיל מל"ת ה' עי"ש ותמצא נחת: