ה' חפץ וכו' כשבא לפניו וכו'. לפי רמז רבינו יש לרמוז כי חפץ למען צדקו ר"ת חלץ כי אם כשבא נתמעט תלמודו אז חלץ יסירנו מלפניו. ומה טוב מה שרמז רבינו במעשה ר' יהושע בגיטין דנ"ח. ולפמ"ש רבינו בראש הסי' אפשר דר' יהושע בלכתו בפתח נחה עליו רוח חכמה ולכך אמר מובטח שמורה וכו' ופדאו. ומ"ש כי ר' יהושע קרא לו לתינוק ר' ישמעאל וכו' בנוסחתנו בש"ס לא נזכר זה אלא אמר מובטחני שיורי הוראות והיינו שר' יהושע כנוח עליו הרוח חכמה הרגיש שיהא גדול בתורה ובזה ניחא מ"ש התו' שם דאף דאין פודין את השבויים יתר על כדי דמיהם מופלג בחכמה שאני ואינו מובן מה מצא חכמה וכ"ש הפלגה לפדותו יתר על כדי דמיו אמנם ע"פ האמור יתבאר שר"י הכיר ברוח חכמה שנתוסף לו שיהא גדול ומופלג בחכמה. וגם לפי מ"ש רבינו דלמשיסה גי' ישמעאל ובא לדעת ר"י רמז זה דהענין נרמז בכתוב ואז ידע בחכמתו דהוא מופלג וזהו לדעת התוס' ועמ"ש רבינו לקמן סי' תתקכ"ו ומ"ש אני בעניי שם ודוק: