הן יקטלני לא איחל וכו'. עיין מה שיישב ודרש הרב המפרש ז"ל ולכאורה נראה דלא זכר מ"ש בסוטה סוף פ' כשם דפריך ע"פ זה ולחזי האי לא אי בלמד אלף כתיב לא הוי אי בלמד ואו כתיב לו הוא ומסיק דמשמע הכי ומשמע הכי ומ"ש בשם הרמב"ם שהיא בתמי' כעת לא ידעתי איה מקום פי' הרמב"ם כך. ובפי' המשנה שם פ' כשם כ' הרמב"ם דלא פעמים מורה על הן ולו מורה לפעמים על לאו והיינו כמסקנת התלמוד דמשמע הכי ומשמע הכי ולפ"ז חלף הלך פי' המפרש כי אינו בתמיה רק כי כן משמעותו גם אי כתב בא'. ומיהו יש לקיים קצת פירושו בסגנון זה דהן לא יהי דמשמעותו הן יקטלני אליו איחל כי לא בא' משמעותו נמי כן מ"מ קשיא לי' לרבינו דאמאי שינה וכ' בא' הו"ל ליכתוב בוא"ו כרוב אותם לו שר"ל הן שכותבים בואו וכמ"ש התוס' בחולין דס"ה לפרש מאי דדריש אשר לא חומה אישתמיטתי' דיבור תוס' זה למהרש"א באגדתי' פ' כשם שהקשה קושית התוס' ע"ש וה"נ קשיא לי' לרבינו ומש"ה הביא משל מהפרש ועאכ"ו לממ"ה הקב"ה וא"כ הוי בתמי' מק"ו דהפרש ומש"ה כתיב לא בא' דמשמעותו כמו לו בוא"ו כמ"ש בש"ס איך שינה וכתב לא בא' לרמוז דיש לדרוש בדרך תמי' ק"ו מהפרש ובזה הכל מתוקן ועי' דברי התוס' בחולין הנזכר ודוק היטב: