Chafetz Chaim on Sifra, Metzora Parashat Zavim, Chapter 2
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
(ג) אין לי אלא מטה וכו'. כלומר כיון דאמרת ד"המשכב" משמע המיוחד לשכיבה אם כן אין לי לרבות אלא המטה וכו' שהם דברים מיוחדים ועשויים תמיד למשכב ומנין דברים שהם ראוים לשכיבה ולמלאכה אחרת כגון הסגוס שהוא מלבוש עב מאוד והוא כאדרת שער ורדיד הוא בגד דק קורין אותו בלשון ישמעאל רדא:
והקלסטר. כלי של עור והוא כמין סל או כיס שנותנין בפי הבהמה ותולין אותה ונותנין בה מספוא לבהמה לאכילתה וכשהיא מחזקת ד' קבין שהם שני שלישי סאה ראויה לשכיבה:
תורמל. כיס גדול של עור שהרועה נותן בה חפציו והוא ילקוט:
כריתית. גדול מתורמל שמחזיק סאה וחמת גדול מכריתית דמחזיק ז' קבין:
הכי גרסינן תלמוד לומר כל המשכב ריבה. לומר שאם הם כזה השיעור שכל אחד מחזיק זה השיעור הנה הוא ראוי למשכב ואפשר לשכוב עליו (דכשהוא מגיע למלון או בדרך כשהוא רוצה לישן נוטלן ומניח תחתיו וישן עליהם אף כשהם מלאים) דמלשון כל ריבה גם מה שהוא לדבר אחר אם הוא ראוי למשכב:
או יכול וכו'. דכיון דמלת "כל" ריבה כל הראוי לשכיבה אף על גב שלא יהיה תמיד:
הסרוד. הוא כלי שעורכין עליו הפת:
והדף של נחתומין. היינו נסר גדול דמנחי ביה הנחתומין ככרות של לחם עד שיחמיצו:
שהנדות שוכבות. ר"ל שרוחצות בה:
תלמוד לומר אשר ישכב. מדלא כתיב "אשר שכב" אלא "אשר ישכב" משמע שיכול לשכב בה כל עת שירצה ולא שאומרים לו עמוד ונעשה מלאכתנו כלומר שאם נרצה לשכב עליו בעת אשר הוא משמש למלאכתו אומרים לו עמוד (קרבן אהרן):