Chafetz Chaim on Sifra, Metzora Parashat Zavim, Chapter 7
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
(יא) תלמוד לומר משכב. פי' דהול"ל "וכל אשר ישכב עליו", מאי "המשכב"? שמע מינה המיוחד לישיבה דאי לאו הכי טהור לגמרי:
אלא משכב. והוא הדין למושב דדינם שוה:
מרכב מנין. ולא יוכל ללמוד ממשכב שהוא חלוק מהם בדינו שחלוק מגעו ממשאו, מנין שמטמא אותו בועל נידה לטומאה קלה:
תלמוד לומר וכל. דוי"ו ד"וכל" מרבה אף המרכב:
אין לי אלא בזמן וכו'. כלומר כיון דהקלנו במשכבו של בועל נדה שאינו מטמא אלא טומאה קלה, נקל בו גם כן שלא יטמא אלא מה שנוגע בו שכן משמע מאומר אשר ישכב עליו שהוא עליו ממש:
תלמוד לומר וכל המשכב. אשר ישכב. דמשמע כל המשכבות שיהיה הוא עליהם הכל טמאים אפילו עשר וכו' ומרכב הנ"ל לא ממלת "כל" מרבינן ליה אלא מהוי"ו שמרבה דבר אחר על המשכב:
עד שינשא רובו עליו. דאי לאו הכי אפילו טומאה קלה לא יטמא. ואין להקשות למה לי קרא ומי עדיף מזב ונדה עצמה דגם שם בעינן עד שינשא רובו על המשכב. יש לומר דגם שם הוה אמינא דאימעטו רק מטומאה חמורה וכמו שתירץ הברייתא מקודם בהלכה יו"ד: