Chafetz Chaim on Sifra, Metzora Parashat Zavim, Chapter 8
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
(י) כטומאת נדתה ולא כימי נדתה. היינו מה דכתיב "וכל הכלי אשר תשב עליו טמא יהיה כטומאת נדתה", והל"ל "כמושב נדתה יהיה", ולזה אמרו שהכונה דדוקא לענין טומאה השוה הכתוב למשכב ומושב לנדה עצמה שמטמא טומאה חמורה לטמא אדם לטמא בגדים אבל לא ישוה לה במנין הימים של טומאה להיות טמא ז' ימים כנדה:
והלא דין הוא. להיפך ולזה איצטריך קרא:
ומה במקום שלא עשה טומאת המיטמא כמטמא. היינו בועל נדה שלא עשה טומאת המיטמא ממנה כטומאתה הטמא אותו. שטומאתה חמור, שמשכבה ומושבה מטמא אדם לטמא בגדים מה שאין כן הבועל, משכבו ומושבו אינו מטמא אלא אוכלין ומשקין ואף על פי כן עשה ימי המיטמא כמטמא ור"ל לענין זמן השוה אותו לנדה עצמה שטמא ז' ימים כדכתיב בקרא:
כאן שעשה טומאת המיטמא כמטמא. פי' שמשכבה ומושבה של זבה יש עליה כל חומר טומאה חמורה כזבה עצמה, אינו דין שנעשה ימי המיטמא גם כן כמטמא, והיינו שימשך ז' ימים. להכי כתיב למעוטי:
כל הנוגע בהם יטמא על ידי חיבוריהם. פי' דאי ללמד שהמשכב ומושב מטמא ואדם לטמא בגדים – הרי כבר למדנו אותו מאומרו "כטומאת נדתה". אלא להורות דאף מי שנוגע בחיבוריהם טמא כגון הנוגע בשער וצפורן של זבה המחוברין בהם או בחבורי המשכב והמושב כגון החבל היוצה מהמטה מחמשה ועד עשרה כדאמרינן לגבי זב (ראב"ד):