Chafetz Chaim on Sifra, Metzora Parashat Zavim, Chapter 9
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
(יג) והזב את זובו וכו'. דהקיש הכתוב זובו של הזב להזב בעצמו:
לרבות את המצורע. שהוא מוקש לזב להיות מעינותיו אב הטומאה לטמא אדם וכלים כמו בזב דכתיב "וכי ירוק הזב וגו'":
ולנקבה לרבות את היולדת. שמעינותיה טמאים לטמא אדם וכלים. והקשה הראב"ד יולדת בהדיא כתיב – "כימי נדת דותה תטמא" ומהתם דרשינן שהוקשה לידה לנדה ולזבה. ותירץ דהאי יולדת דקתני יולדת מצורע קאמר, ולטפויי לה מעינות אתא לטמא דם טהרה שלה שיהא מטמא כרוקה וכמימי רגליה כדמפרש במסכת נדה אליבא דב"ה (עיי"ש בדף לד):
הרי הוא אומר. הלשון דחוק והקרבן אהרן מיישבו דהוא קאי אדלעיל דרבינו שם בן יום אחד וכן לבת מקרא דכתיב באיש או וכן באשה לזה אמר ר' ישמעאל דאין אנו צריכין ללמוד זב דהרי אמר כאן קרא "לזכר ולנקבה" שהם שמות אשר יאמרו על קטן וגדול בשוה:
הבא על שומרת יום כנגד יום. דנטמא משום בועל זבה: