Chafetz Chaim on Sifra, Metzora Parashat Zavim, Section 1
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
(א) ואף על פי שאינן מיטמאין בזיבה. מן התורה:
הכי גרסינן מטמאין כזבים. את אחרים מדרבנן דגזרו על העכו"ם שיהא כזבין לכל דבריהם כדי שלא יהא תינוק ישראל רגיל אצלו במשכב זכור:
ושורפים עליהן את התרומה. היינו אם נגעו הן עצמן בתרומה אבל על זובן וקריין אין שורפין כדאמרינן בפרק בנות כותים (דף לד.) דעבדו בהו רבנן היכרא כי היכא דלא לישרוף עליהן תרומה וקדשים ולכך טיהרו קריו של עכו"ם (הר"ש משנ"ץ והסמ"ג עשין ר"כ):
הכי גרסינן ואין חייבין עליהן על ביאת מקדש. היינו אם נגע באדם ונכנס למקדש בשוגג אינו חייב קרבן על ביאתו דטומאתו לאו דאורייתא (כן גרס הר"ש והגר"א וכ"כ הקרבן אהרן וכן איתא בילקוט):
ואת העבדים. אפילו אינם משוחררים כדאיתא במשנה ריש פ"ב דזבים (הגהות מהרי"ד):
איש אין לי אלא איש. פי' אילו לא כתיב אלא פעם אחד "איש" היינו ממעטינן קטן:
הכי גרסינן מנין לרבות את הקטן. ולא גרסינן "את האשה" דאשה בהדיא כתיב בה דמטמאה בזיבתה וכן בפרק בנות כותים לא גרס אלא קטן (קרבן אהרן והגר"א בהגהותיו). ויש דמתרצין גירסא זו מפני שיש הרבה דינים שלא נתפרשו בה כגון הסיטות מגופה ומשכבה ומושבה ורוקה ומימי רגליה וזובה ומרכבה גם כן אינו מפורש בה (ראב"ד ור"ש):
תלמוד לומר איש איש. ואין מיעוט אחר מיעוט אלא לרבות:
הכי גרסינן ולנקבה בין גדולה וכו':