Chafetz Chaim on Sifra, Metzora Parashat Zavim, Section 3
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
(ג) אם ללמד שמטמא כלי שטף במגע. ואיירי התורה שהזב נגע בכלי שטף והוא קאי אריש המקרא דכתיב "אשר יגע בו הזב" והלא כבר נאמר "והנוגע בבשר הזב יכבס בגדיו" וכלול בזה גם שאר כלים שנוגע בהן כדלעיל סוף פרשה ב':
אלא אלו אוכלים ומשקים וכלים שע"ג הזב. פי' כאשר היה עליו למעלה ממנו אוכלים ומשקין נטמאו ואפילו אם היה בינו וביניהם חציצות רבות וכן כאשר יש למעלה מן הזב כלים מונחים זה על זה הרי הכלי העליון טמא טומאת מדף ואף שבינו ובין הזב חציצות רבות ואין חילוק בין הבגד הדבק בגופו מלמעלה ובין הבגד העליון אשר כנגד הרקיע – הכל טמא טומאת מדף. (ולשון מדף הוא מלשון ריחו נודף, שריח טומאתו של הזב נודף למרחוק ואפילו היה ביניהם חציצות רבות לא יועיל):
אמנם יש חילוק בין הכלים שע"ג הזב ובין הכלים שתחת הזב דאלו שהם תחת הזב אם הם ראויין למשכב ומושב הם נעשים אב הטומאה ומטמאים אדם וכלים ואלו שע"ג הזב למעלה ממנו הם יש להם רק טומאה קלה שאינו אב הטומאה אלא דינו כדין כלים שנגעו בזב שאינו מטמא אדם וכלים אלא אוכלים ומשקים בלבד (רמב"ם בפ"ד ממסכת זבים משנה וי"ו, עי"ש):
וזהו פירוש הברייתא כאן: אלו אוכלים ומשקין וכלים שע"ג הזב שכולן הם ראשון לטומאה כאילו נגעו דמדאמר כל כלי עץ ולא אצטריך ללמד שמטמו במגע לזה נאמר דאתא לעליוני של זב ואף על פי שלא נגעו. ועיין לקמן במשנה ה' דאפילו אם הכלים ההם ראוים למשכב ומושב מ"מ אין עליהם שם זה להיות אב הטומאה אלא ראשון לבד: