Chafetz Chaim on Sifra, Shemini, Chapter 10
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
(י) יכול יתצם ודאי. היינו שהוא מצות עשה שיתצם ואינו רשאי לקיימם:
ת"ל וטמאים יהיו. דהוא קרא יתירא דכבר אמר "טמאים הם" אלא לרמז דאם רצה יכול לקיימם בטומאתם אלא שאם רוצה שיטהרו אין לו עצה אחרת כי אם בנתיצה ולא בטבילה כשאר כלים. וכעין זה לעיל סוף פרשה ז, עייי"ש:
כל שהוא לצורכיכם. מתיבת "לכם" דייק:
לרבות ידות הכלים. שהן צורך לכם לאחוז בהן את הכלים:
האבן היוצא. רגילים לחבר אבן בתנור שבולטת ממנו לחוץ כדי שיהיה לו לבית אחיזה וכתנור דמיא ואם נטמא התנור נטמא האבן ונטמאת הפת שנגע בה מפני שהוא יד לתנור:
טפח. אבל מה שיוסיף על טפח טהור תפני שאין התנור צריך אליו.הכופח'7d'7d חומו רב מחום התנור ופעמים שנעשה לאפות בו הפת:
לא אמרו. דיותר מטפח בתנור ומשלשה אצבעות בכירה לא הוי חיבור אלא כשהאבן בין התנור ולכותל מפני שמעכבת אין יכולין לקרב התנור לכותל ודוחק את הבית, הלכך יותר מטפח עומדת לינטל היא. אבל לצד הבית אפילו גדולה הרבה – יד היא לתנור:
סמוכים זה לזה. ואבן אחת היה מחברן:
והשאר טהור. ואתאן לתנא קמא [תוי"ט בשם מהר"ם]:
ת"ל הם. טמאים הם דמשמע הם בעצמם ולא היוצא מהם. ואם הכתוב ריבה באומרו "לכם" נרבה רק מה שהוא צורך להכלי ונמעט מה שהוא יותר מכשיעור: