Chafetz Chaim on Sifra, Shemini, Mekhilta DeMiluim II
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
(א) אם שלישי לשבת. הגר"א גריס אם שלישי לחדש, וכן משמע מסוף דברי הברייתא:
אם שלישי למנין. היינו למנין ימי הפרישה:
כשהוא אומר כי ביום השלישי. פירוש, מתחילה כתב "היו נכונים לשלשת ימים...כי ביום השלישי ירד ה' וגו'" מוכח שזה אמר משה ביום שציוה שיפרשו ג' ימים "כי ביום השלישי" – שמע מינה שזהו שלישי למנין. ועל כן מה שכתב אחר כך "ויהי ביום השלישי בהיות הבקר" על כרחך שלישי למנין ימי הפרישה:
שהוא בחודש. טעות סופר וצ"ל "שאינו בחודש" [הגר"א]. ר"ל שאינו לחשבון ימי החודש. ולא רצה להגיה "שהוא ששה בחודש" משום דאית בזה פלוגתא אם היה בששי או בשביעי:
אם שמיני למנין. ימי המילואים:
ראשון למעשה בראשית. באחד בשבת היה ראש חדש ניסן ובניסן נברא העולם:
ראשון לנשיאים. אותו היום התחילו להקריב קרבניהם:
ראשון לכהונה. כי מקודם היה העבודה בבכורות ובשבעת ימי המילואים היה משה עובד עבודה:
ראשון לעבודה. באותו היום התחילו להקריב תמידין וכל קרבנות צבור:
ראשון לאכילת קדשים. רש"י פירש (שבת פז, ב) היינו במקום מיוחד, ועד עכשיו [ר"ל קודם שהוקם המשכן שלא היו אז דין ג' מחנות] היו נאכלים בכל מקום. ולשון "לאכילת קדשים" דחוק דמשמע לעצם אכילה. והראב"ד פירש דהיינו לאכילת קדשי קדשים מבשר חטאות ושירי מנחות דזה לא קרבו בבמות מתחלה:
והגר"א גרס "לשחיטת צפון", דמתחלה כשקרבו בבמות הלא ידוע דאין צפון בבמה (עיין זבחים דף ק"ב). וכן היה גירסא זו לפני התוספות בתורת כהנים (עיין שבת דף פ"ז:) בתוספות שם: