Chafetz Chaim on Sifra, Tazria Parashat Negaim, Chapter 12
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
(י) לא ימים וכו' ונקצצה. מדכתיב "אשר הנגע בו", ולמעוטי כשנרפא הנגע – פשיטא, אלא למעט היכא שנקצצה:
תלמוד לומר כל ימי. כתבו הר"ש והראב"ד דאף על גב דנסיב לה קרא אסמכתא בעלמא היא ומדרבנן הוא דקנסוהו כדי שלא יהנה בקציצתו והכי מפורש בבכורות (דף לד.):
לכשיולד לו נגע אחר ויטהר הימנו. אז אמרינן אי הוי קמייתא מתסי נמי כי האי:
עד שתפרח בכולו. אבל כשיוולד לו נגע אחר לא מהני דכיון דאיכוין ליטהר בהאי קציצה קנסוהו רבנן דלא ליהני מעשיו אבל כי פרח בכולו נגע אחר אז ליכא למיחש למידי דהא אי הוי ביה קמא השתא נמי הוי טהור:
וקצץ עמה בשר חי. היינו שקצץ בשר חי אשר סביבות הנגע:
שאין לו טהרה עולמית. ולא מהני פריחה בכולו ולא כשיולד נגע אחר דקנסוהו רבנן מאחר דנתכוין לשרש אחריה:
ושייר ממנה כל שהוא. לא קנסינן כולי האי וסגי בפריחה לכולי עלמא:
מובאות. היינו מצומצמות שלא שייר ממנה וגם לא נגע בבשר חי שסביבותיה:
כשיוולד לו נגע אחר. פי' ופריחה לא מהני בזה לדידיה כיון דנתכוין לקצצה כולה [דבשייר מקצתה מודה ר"א דסגי בפריחה]:
וחכמים אומרים עד שתפרח בכולו. ולא סגי במה שיוולד לו נגע אחר²² סבירא להו דיותר טוב לקנסו בפריחה בכולו ור"א ס"ל דיותר טוב לקנסו כשיוולד לו נגע אחר:
footnotes: ²² ועיין בפ"ז דנגעים משנה ה' בחידושי רבי עקיבא איגר שכתב דר"א מודה בפריחה בכולו דמהני דבריו הוא רק על המשנה דהוא רישא דברייתא דידן בהלכה יו"ד אבל לדברי ר' אלעזר שאמר לא נחלקו וכו' דבשייר כל שהוא מודה ר"א דמהני פריחה ע"כ דבמכוין לא מהני פריחה לדידיה.