Chafetz Chaim on Sifra, Tazria Parashat Negaim, Chapter 9
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
(יד) ואם בעיניו. אף דפשטיה דקרא קאי על הנתק מכל מקום דרשוהו על הכהן גם כן שבעיני הכהן יראה שעומד על שיעורו הראשון מדלא כתיב "לא פשה" כמו בפסוקים הקודמים:
בעיני עצמו. פי' אם הכהן הראשון יכול לראות בעצמו ולהתבונן שלא פשה הנגע:
בעיני בנו וכו'. היינו שהכהן הראשון מסופק בפשיונו בסוף שבוע ראשון כשבא לראותו וראהו בנו ותלמידו עמו מתחלה והם אומרים שלא פשה אלא שעמד בעיניו – יסגיר ולא יחוש לספיקו להעמידו בספק מוחלט לחומרותיו:
תלמוד לומר ואם בעיניו עמד וכו'. היינו מדלא כתיב "בעינו" אשמועינן קרא דרך אגב דאפילו אחר שמכיר שלא פשה משיעורו הראשון גם כן סמכינן עליו. והנה האי קרא אסוף שבוע ראשון קאי דאמר לעיל שאם עמד בעיניו שמגלחו ומסגירו שבוע שני וקאמר הכא דההיא עמד בעיניו דאמרינן לעיל שהוא מגלח ומסגיר דוקא שלא צמח בו שער שחור אבל אם צמח בו שער שחור כבר נתרפא ואין זקוק לא לתגלחת ולא להסגר והוא הדין שאם פשה בסוף שבוע או שהיה בו שער צהוב וצמח בו שער שחור שהוא טהור. ובאמת לאו דוקא כשצמח בתוך הנתק שער שחור מחדש דהוא הדין אם נשארו מתחלה בתוך הנתק איזה שערות שחורות גם כן מטהרים אותו כמו דכתיב (בפסוק ל"א) ושער שחור אין בו לדיוקא דאם יש בו טהור ואפילו אם יש בו גם כן שער צהוב או שפשה אחר כך וזהו הנקרא משואר היינו שנשארו מתחלה בתוך הנתק וכל זה שנינו במשנה "הצומח מציל מיד הצהוב ומיד הפשיון וכו' המשואר מציל מיד הצהוב ומיד הפשיון וכו'":
תלמוד לומר ושער שחור. הוי"ו אתי לרבות:
צמח בו אף על פי שאינו מבוצר בו. פי' אף דלגבי משואר¹ אמרינן לעיל בפ"ח הלכה ז' דדוקא כשהוא מבוצר בו אבל כשצמח בו שער שחור אפילו אינו מבוצר דהיינו שמצד אחד אינו מקיף אותו הנתק גם כן טהור הוא:
footnotes: ¹ הקשו המפרשים מ"ש דלגבי משואר אמרינן מדכתיב "ושער שחור אין בו דדוקא כשהוא מבוצר בתוך הנתק והכא הלא גם כן כתיב "בו" ואמרינן אפילו אינו מבוצר. אפשר לומר דהתם היה צריך לכתוב "ושער שחור אין לו" ומדכתיב "בו" היינו בתוכו והנתק מקיפו. אבל הכא הלא כתיב "ושער שחור צמח בו" – מוכרח לכתוב "בו" דהיינו בנתק באיזה מקום שהוא:
הכי גרסינן אין לי אלא צומח בסוף והמשואר בתחלה ומנין למשואר בסוף וצומח בתחלה תלמוד לומר וכו' [כן גירסת הקרבן אהרן במסקנתו וכן הוא גם כן דעת הגר"א בהגהתו]. ופי' תרי קראי כתיבי הכא בפרשה זו לענין שער שחור. חד קודם הסגר וחד לאחר הסגר. קודם הסגר כתיב "ושער שחור אין בו" והמובן מזה הוא שלא נשאר שער שחור בתוך הנתק הא אם הוא משואר טהור ובסוף הסגר כתיב "ושער שחור צמח בו" דמשמע שער חדש והיינו צומח וזהו שקאמר "אין לי אלא צומח בסוף" דהיינו לאחר הסגר בסוף שבוע ראשון או בסוף שבוע שני והמשואר בתחלה דהיינו בעת ביאתו לכהן ומנין למשואר בסוף כגון שהנתק היה כגריס והסגירו ובסוף שבוע שני פשה עד כסלע ובאותו פשיון נשארו שתי שערות בתוך הנתק וזהו משואר בסוף. וצומח בתחלה היינו קודם הסגר ראה הכהן שצמח שער שחור בנתק:
תלמוד לומר שער שער ריבה. דהוה ליה לכתוב "ושחור אין בו" [קרבן אהרן] וקשה דהא בעינן למיעוט שער שתים. ויותר נראה כגירסת הגר"א "תלמוד לומר ושער ושער לגזירה שוה" והיינו דילפינן חדא מאידך לתחלה וסוף: