Chafetz Chaim on Sifra, Tazria Parashat Negaim, Chapter 9
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
(ז) בזמן שהוא ודאי. פי' בזמן שהנגע ודאי וגילתה התורה דמצות גילוח המצורע דוחה לאיסור תגלחת הנזיר:
הכי גרסינן כך תהא תגלחת הנזיר דוחה לתגלחת הנתק בזמן שהוא ודאי [הגר"א וכן הראב"ד מסכים על גירסא זו עי"ש] ופירושו בזמן שהוא ודאי בזמן שהנזיר ודאי ופירוש הברייתא כן הוא: יכול דבעת שהנזיר השלים ימי נזירותו וצריך לגלח אי איתרמי שהוא מנוגע ידחה מצות תגלחתו את איסור תגלחת הנגע היינו מה דכתיב "ואת הנתק לא יגלח" וזהו שיטה של שער שמניח סביבות הנגע וכדלקמיה בברייתא:
תלמוד לומר ואת הנתק לא יגלח. והיינו אפילו אם הוא נזיר מדרישא דקרא "והתגלח" איירי אפילו בנזיר כך סיפא דקרא "ואת הנתק לא יגלח" הוא אפילו בנזיר:
וכי מה יש בו. פי' הלא נתק הוא שניתקו כל השער משם ומה הצריך הכתוב שלא לגלחו:
מגלח חוצה לו. הוא מה דכתיב "והתגלח":
ומניח שתי שערות סמוך. היינו כל סביבות הנתק מניח שיטה של רוחב שתי שערות:
כדי שיהא ניכר אם פשה. הנתק והיינו שיהא ניתק עוד שתי שערות מן השיטה מבפנים ואפילו רק במקום אחד כי אין שיעור לפשיון:
ומנין וכו'. פי' אם את הנתק הוא סמוך לנתק למה לא אמר כך בהדיא אלא ללמדנו אגב אורחיה דבר אחר והוא שהתולש סימני טומאה והוא התולש שער צהוב מתוך נתקו שעובר בלא תעשה "ואת הנתק לא יגלח" והוא כל מה שבנתק:
מלטמא משכב ומושב ומלטמא בביאה. דקודם לזה בעודנו מוסגר הוא מטמא משכב ומושב ומטמא בביאתו לבית כל אשר בבית ועיין לעיל בפרשה ב' פרק ב' הלכה י' מה שכתבנו שם:
וטהר מן הפריעה וכו'. עיין לעיל בפרשה ב' פרק ב' הנ"ל שביררנו הכל:
וכבס בגדיו וטבל. הברייתא מבאר מה הוא הכיבוס - טבילה. וכן מוכח בפסיקתא:
יכול הרי הוא מסולק וכו'. עיין לעיל שם: