Chafetz Chaim on Sifra, Tazria Parashat Negaim, Section 2
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
(ו) מראות נגעים ששה עשר. ארבעה מראות חלוקות וארבע מראות פתוחות דעור ובשר וכנגדן בשחין ומכוה ששחין ומכוה אחד הן ולא חלקן הכתוב אלא לומר לך שאין מצטרפין:
שלשים וששה. ששה עשר דהנ"ל והוסיף עוד כנגדן בנתקים – הרי כ"ד. וכנגדן בקרחת וגבחת עוד שמנה, שקרחת וגבחת אחד הן – הרי ל"ב מראות. וירקרק ואדמדם דנגעי בגדים וירקרק ואדמדם דנגעי בתים – הרי שלשים וששה:
שבעים ושנים. הנ"ל ל"ו הנ"ל בתחלה כשהובא אל הכהן ול"ו אחריני כנגדן בסוף שבוע ראשון או בסוף שבוע שני של הסגר או בסוף שבוע ג' לנגעי בתים להבחין בין מראה שלכתחלה למראה שבסוף – הרי ע"ב. ועיין בתוספות יום טוב פ"א דנגעים משנה ד':
אמר ר' יוסי שאל וכו' עד אמר ר' יוסי השני – כולה יתר [הגר"א וכן בילקוט אינו וכ"כ ש"א]:
ויאמרו מקרום ביצה ולמעלה טמא. פי' למה הוצרכו לומר שיש אבות ותולדות:
לומר לך שמצטרפין זה עם זה. כלומר כיון שלמדנו שהם אבות ותולדות למדנו שהאב והתולדה מצטרפין לשיעור נגע שהוא כגריס שאלמלא כך הייתי אומר דכל מראה שהוא מקרום ביצה ולמעלה בעינן כגריס שלם דוקא:
ויאמרו כל שהוא וכו' ומצטרפין זה עם זה. וקשה אי אמר הכי הוי משמע דכולהו מצטרפי בהדי הדדי ואנן סבירא לן דתולדה דהאי לא מצטרף בהדי אב דהאיך ולא בהדי תולדה דאידך וי"ל משום דאכתי הוי מצי לאקשויי ליה ויאמרו מקרום ביצה ולמעלה שלג וסיד וצמר וקרום ביצה ולמה הוצרכו לומר מי הוא אב ומי הוא תולדה שלו [הראב"ד]:
כל כהן שאינו בקי בהם ובשמותיהם. לידע מאיזה נגע הוא מטמאה לא יראה את הנגעים ואם לא ידע האב ותולדתו לא ידע אם בהרת מטמאתו או בשאת: