Chafetz Chaim on Sifra, Tazria Parashat Negaim, Chapter 5
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
(א) ללמד על ראשי אברים שנתגלו. בתוך הפריחה דהיינו שסר מהם הנגע הרי הם כמחיה בבהרת שהיא טמאה ואף על פי שראשי אברים אינם מטמאין משום מחיה כדלעיל בפרשה א' פ"ב הלכה ט' – עכשיו מטמאין וגזירת מלך היא. ובדואי בראשי אברים קאמר רחמנא דאי בשאר הגוף קאמר למה לי למיהדר ביה קרא, פשיטא דבשר חי מטמא ליה דמחיה החוזרת ופשיון החוזר ושער לבן החוזר כולהו נפקי מ"פשה תפשה" כדדרשינן לעיל, אלא ודאי בראשי אברים קאמר דכי היכי דמעכבי מעיקרא בפריחה הכי נמי אם פרח בהם וחזר הנגע וסר מעליהן ונתגלו הרי זה טמא מוחלט:
וכי משום מחיה הוא מטמא. בראשי אברים המתגלים בתוך הפריחה והלא שאר מחיה אין מטמא וכו':
אמר ר' יוסי וכי משום ראשי אברים וכו'. פי' וכי כונת הכתוב "וביום הראות בו בשר חי" דוקא על ראשי אברים שתאמר גזירת מלך הוא, והלא הכתוב כולל נמי אם חזר הבשר חי לאמצעיתו [דהיינו שאינו על ראש האבר] לטמאו והתם ודאי אתה מודה דבעינן כעדשה מאי טעמא דילפינן בשר חי דהכא מבשר חי דהתם. הלכך כי חזר ה"הבשר חי" לראשי אברים נמי בעינן כעדשה דהקרא כולל תרי גווני:
אלא נאמר כאן וכו'. פי' אלא ע"כ אתה צריך לילף בשר חי דהכא מבשר חי דהתם לכעדשה ואם כן הכא נמי לראשי אברים: